רגולציה ופיקוח בשוק ההון בישראל

לפעילותו התקינה של שוק ההון חשיבות מכרעת לקיום חיי כלכלה ומסחר תקינים; אילו גופים מפקחים ומכוונים את הפעילות ומה חשיבותם?

שוק ההון מהווה פלטפורמה מרכזית למכירה או קנייה של ניירות ערך. הוא מתחלק לשוק המניות ושוק איגרות חוב, באמצעותם הממשלה והחברות מגייסות הון מהציבור. אחת המטרות המרכזיות של שוק ההון הינה לשמש כמתווך בין מי שיש לו כסף להשקעה לבין מי שמגייס כסף.

שוק ההון מתנהל בבורסה לניירות ערך. לכל מדינה בורסה האחראית על ניהול מסחר ההון הפנים ארצי והחוץ ארצי של המדינה.

שמירה על אמינות המערכת הפיננסית ועל יציבותה | צילום: fotolia

שוק ההון מהווה נדבך מרכזי בעולם התשואה במגזרים השונים, ולכן הרגולציה הינה חשובה לצורך הסדרה ופיקוח שוטף.
קיימים שלושה סוגים של עסקים הפועלים במסגרת השווקים הפיננסיים: בנקאות, ביטוח וניירות ערך.

מטרתו של שוק ההון הוא ניצול החסכונות הנוכחיים במשק לטובת השקעות חדשות ופיתוח, ובכך להגיע לצמיחה כלכלית והזדמנויות חדשות למטרת רווח והגדלת ההון. תהליך זה נקרא היווי הון והוא תנאי לצמיחה כלכלית.

בטווח הארוך, השוק הפיננסי עושה זאת על ידי החלפת מקורות כספיים בניירות ערך: כמעט וכל אחד מאתנו הוא "פעיל בשוק ההון" בצורה כזאת או אחרת – בעל קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות, חסכון וכו'. אנו מפקידים את כספנו לקופות אלו והן מנפיקות ניירות ערך תמורת הכספים שאנו מפקידים. בשיטה זו אנו החוסכים נזכה לתשואות ולהגדלת ההון האישי.

חשיבות הרגולציה והפיקוח על שוק ההון

לפעילותו התקינה של שוק הכספים וההון חשיבות מכרעת לקיום חיי כלכלה ומסחר תקינים. המתווכים הפיננסים – בנקים, חברות הביטוח, הבורסה והחברות הנסחרות בה – מאפשרים את חילופי הכספים בו.

לאור מאפייני המתווכים הפיננסיים המציבים אותם במרכז הפעילות הכלכלית, מדובר בגופים שהינם רגישים יותר למצב של חדלות פירעון. להתמוטטות של מתווכים פיננסיים ושל גופים פיננסים עלולה להיות השפעה מערכתית על המשק. נפילה של גוף יחיד עלולה להשפיע על גופים נוספים, ובכך להביא לפגיעה באמון הציבור בשווקים הפיננסים, כפי שקרה למשל, במשבר הפיננסי האחרון בשנת 2008.

על מנת לשמר את אמינות המערכת הפיננסית ואת יציבותה, הוקמו גופי פיקוח שונים שנועדו לפקח על פעולות המתווכים הפיננסים ולקבוע כללים ורגולציות כדי לשמור על יציבותם. רשויות הפיקוח אמונות על מטרה זו על ידי הגבלת היקף הסיכונים, שכלול שוק הכספים וההון, הגנת הצרכן ושמירה על התחרות בשוק.

פונקציות הפיקוח המרכזיות:

1. פיקוח יציבותי-מערכתי – נועד למנוע חדלות פירעון של גופים פיננסים בעלי משמעות מערכתית. תפקידו של הרגולטור לפקח על "יציבותם הפיננסית" של הגופים הנתונים לפיקוחו, כדי לשמור על יציבות המערכת.
2. פיקוח למטרת הגנת הצרכן – הגופים הפיננסים, הם ספקי שירות ללקוחות ויש חשש שיפעלו לטובת עצמם, ומשום שהמוצרים הפיננסיים מורכבים להבנה, יש צורך לפקח על פעילותם במישור הצרכני.
3. קביעת המדיניות המוניטרית ופיקוח ברמת המאקרו על שערי המטבע. עצם העובדה שלגופים הפיננסיים השפעה גדולה על כלל המשק ויכולתם להביא לשינויים ולתנודות בעלות עוצמה רבה, מתפקידו של המפקח לשמור על יציבות השוק, מעבר ליציבותם של הגופים הפיננסים עצמם וזאת באמצעות קביעת מדיניות מוניטרית ראויה.

רשויות הפיקוח הפועלות בשוק בישראל הינן:
המפקח על הבנקים – לצד המפקח על הבנקים פועלות שתי ועדות המייעצות לנגיד ולמפקח בנושאי הבנקים. תפקידיו של המפקח הם לפקח על תאגידי בנקים, הסדרת שוק הבנקאות, שמירה על יציבות התאגידים, שמירה על ניהול תקין, ישירות והגינות בין הבנקים ללקוחותיהם.
הרשות לניירות ערך – הרשות לניירות ערך ממונה על התנהלות התקינה בשוק הכספים במדינת ישראל. תפקידיה: שמירה על הצרכן, שיפור שוק הכספים וההון, הגדלת היקף השחקנים בשוק תוך שקיפות.
אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון – רשות עצמאית במשרד האוצר העוסקת בהשגחה על כל עסקי הביטוח בישראל. תפקידי הרשות הינה לדאוג לסדר ופיקוח תכניות החיסכון, קרנות הפנסיה וקופות הגמל תוך קביעת תכנית אשר תביא לעידוד החיסכון והתאמתו לצרכי המשק והציבור. מטרות נוספות: יציבות כספית, הגנת הצרכן, קידום התחרות בענף הביטוח ושכלול שוק הכספים.
הרשות להגבלים עסקיים – רשות ממשלתית אשר הוקמה בשנת 1994. רשות זו ממונה על קידום התחרות במשק תוך שמירה על עקרונות התחרותיות. מטרותיה: פיקוח על סיכומים קושרים בין גופים ואנשי עסקים, תחום המונופולים, תחום המיזוגים ובנוסף היא פועלת נגד קיומם של קרטלים.

לסיכום: הפיקוח על שוק הכספים וההון במדינת ישראל עוקב עדיין אחר המודל המבני, עם מספר מאפיינים של המודל הפונקציונאלי. מכיוון שכל רשות הוקמה במועד אחר ומתוך צורך אחר, הרי שכל רשות מתמקדת בעניינים שונים ופועלת לשם מטרות שונות בפיקוח על השוק.

ניתן לראות שכל רשות שונה מהשנייה באופיין, במשאבים העומדים לרשותן, בחומרת הפיקוח ובמטרות העומדות מאחורי כל אחת מהן.

בית המשפט העוסק בענייניים כלכליים בישראל שואף ליצור פסיקה חופפת ושווה אשר תביא לצמצום חוסר הוודאות המשפטית בנושא שוק הכספים וההון. כמו כן, פסיקותיו יחזקו פעילות תקינה אצל השחקנים בשוק. אף על פי שבית משפט זה אינו רשות פיקוח רשמית, פסיקותיו יביאו להשלכות חיוביות על הפיקוח במדינת ישראל.

המטרה העיקרית בסופו של דבר היא לשמור על יציבות השוק הפיננסי, לשמור על זכויות הציבור בפעילות השוטפת של הגופים הפיננסיים הגדולים ולפקח על הפעילות השוטפת וההשקעות של הגופים השונים בהתאם למדיניות רשויות הפיקוח.

הכותב הינו דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה