בישיבת הוועדה הציבורית לעתיד ענף הביטוח, בראשות השר לשעבר גדעון סער, שהתקיימה השבוע השתתפו סוכני ביטוח, חברי הלשכה, והעלו נושאים והצעות לטיפול הוועדה. הסוכן הוותיק מנחם קלי, תקף את פנסיית ברירת המחדל וטען כי המודל המתייחס רק לדמי הניהול יפגע בתשואות לטווח ארוך. לדבריו, גם בעולם דיגיטלי יש צורך במתווכים מקצועיים, אך יש צורך להבדיל, גם בחקיקה, בין סוכנות הסדר בבעלות מבטח לברוקר. "ברגע שלחברת ביטוח יש שליטה על סוכנות, על הסוכנות למכור אך ורק מוצרים של חברת האם", אמר קלי. "המפקחת קבעה לבנקים שיעורי הכנסה בחקיקה. לאחרונה יצא חוזר שמרחיב את שיעורי עמלת ההפצה במוצרים נוספים. הרעיון הוא שהבנקים הגדולים לא ישלטו על הקטנים ולכן נקבע מחיר אחיד. אני חושב שאפשר בחקיקה לקבוע לסוכנים שיעורי הכנסות כעמלת מינימום, כדי שיוכלו להתפרנס".
דב ברומר, מומחה לבניית תכניות ביטוח סיעודי, התייחס למחדל הביטוח הסיעודי הקבוצתי ואמר כי "אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור אלא רק למזער נזקים. אני גאה בכך שחברות הביטוח מטפלות בזה ואני מציע לשלב את תחום הפנסיה והסיעוד ביחד. צריך שכל אחד יקנה מה שמתאים לו אישית. לגבי סוכן הביטוח 2030, אנו צריכים לנצל את המשבר ולצמוח ממנו, ולכן אני מציע לסוכנים לדחוף את ההתאמות כתוצאה הרפורמות. לא להשלות אף אחד בכך שמקורות המדינה וקופות חולים זה מספיק. סוכן יכול למכור ביטוח סיעודי למיליוני אנשים, ולכן יש ללכת לכיוון הצעירים שנופלים יחד עם הוריהם הנקלעים למצב סיעודי".
לא למשוך פיצויים
רון קשת, מומחה לתחום הפרישה ומנהל מיזם הפרישה בלשכה, הדגיש את החובה למנוע מהציבור למשוך את כספי הפיצויים – דבר שפוגע אנושות בפנסיה. לטענתו, דרושה חקיקה שתחייב את הציבור להתייעץ אחת לכמה שנים עם בעל מקצוע, במיוחד במקרים כמו עזיבת עבודה, מעבר משכיר לעצמאי ושינוי הסטטוס המשפחתי. "צריך לייצר משהו חדש – מלווה פנסיוני. אדם אובייקטיבי שרואה מה באמת הלקוח צריך לאורך זמן, בשונה מהיועץ הפנסיוני שנותן שירות חד פעמי", הדגיש קשת.
בהמשך לכך, יובל ארנון, יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכה, דיבר על הצורך הקריטי בהעלאת המודעות לכך שבעצם אין היום פנסיה בישראל שמאפשרת לפרוש בכבוד. "בסופו של דבר למדינה יש תפקיד ואנחנו צריכים לעורר את העניין הזה. אחד הדברים שמעוורים את עינינו הוא שאנו מוקפים בפנסיונרים עשירים, בעלי פנסיות ותיקות, אך אם נתחיל לראות את כל הפנסיונרים נגלה כי מצבם בכי רע". ארנון מציע להתחיל בחיסכון הפנסיוני כבר במהלך השירות הצבאי. "אנשים מאבדים עשור מחייהם עד שהם נכנסים למסלול של הפקדה פנסיונית. אם רוצים לייצר מהלך שיביא את הידע המקצועי שלנו, אולי אנחנו צריכים לבנות מפרט שאומר שלאדם שנכנס לתכנית פנסיונית יהיה ליווי. לרוב אף אחד לא דואג למבוטח ויש תחלופה גדולה של סוכנים", סיכם ארנון.
אין ערבות הדדית
אריאל מונין, יו"ר הוועדה לביטוח כללי, התייחס לטכנולוגיה המתקדמת. "חברות התרופות, חברות הביטוח והבנקים ייעלמו בשנים הקרובות בשל הטכנולוגיה. כדי שסוכן הביטוח ישרוד הוא צריך להיות מקצועי, שקוף, ולדעת לגבות כסף מהמבוטח. הנושא של ערבות הדדית הוא קצת נעלם, הפער בין הסוכנים לחברות לא עומד בקנה מידה לפיו אנחנו אלו שבעצם הבאנו להם את הכסף. הטכנולוגיה תיכנס וגוגל תוכל להציע ביטוח. המתווך ההוגן שאמור לשרת את הלקוח כבר בקושי קיים היום – המודל צריך להיות אחר".
סוכן הביטוח מקסים דרעי, הוסיף וסיפר על שירות מימוש זכויות בביטוח, שהוא נותן במשרדו ומהווה מנוע צמיחה ענק. "הקטע ההוליסטי של להיות הרופא המשפחתי הוא מאוד חשוב ולטעמי סוכני הביטוח צריכים להיות שם. לשכת סוכני ביטוח צריכה לתת כלים לסוכן ההוליסטי, לסוכן הנישתי, בדברים שהוא לא יכול לטפל בהם בעצמו". "סוכני הביטוח חברי הלשכה הם כוח ענק של 12 אלף פגישות ביום, 2.8 מיליון פגישות בשנה. אין אף מקצוע שמקיים כל כך הרבה פגישות עם לקוחותיו. רק באמצעות הפגישות האישיות, והשירות המקצועי, הסוכן יוכל להתקדם", אמר אודי הוד. מני עוז דיבר על כך שחייבים לטפל בריכוזיות של ענף הביטוח, למנוע עמלת הפצה קבועה, ולהפריד את קרנות הפנסיה מחברות הביטוח.
אקדמיזציה של מקצוע הסוכן
הסוכן הוותיק טולי טייטלבאום, הדגיש כי סוכן הביטוח חייב להיות אקדמי, וחייבים לייצר אמנה ברורה בין חברות הביטוח לסוכנים "עוסקים פה בדיני נפשות. היום חברות הביטוח לא סופרות את הסוכנים. חברות הביטוח זה הון, בסוף היום הן מסתכלות מה הרווח התפעולי, לא אכפת להן לא מהלקוח ולא מהסוכן. אנו לא נבחנים על מקצועיות אלא על מחיר. סוכן חייב להיות מקצוע מכובד עם תואר ראשון מינימום". סוכנת הביטוח רבקה גרבר, דיברה על החשיבות של מקצועיות הסוכן והתמחותו בנושאים ספציפיים. "אני חושבת שב־ 2030, המעמד שלנו ילך ויגדל. אני חושבת שסוכן הביטוח צריך להיות מקצועי – זה הערך המוסף ללקוחותינו".
