לפני כחודשיים השביתו 4,000 עובדי כלל ביטוח את פעילות החברה. לא התקיימה קבלת קהל בסניפי החברה בכל הארץ, מוקדי השירות לא פעלו, סוכנים ומעסיקים לא קיבלו שירות כולל הנפקת פוליסות של כלל ביטוח ולא בוצעו פעולות השקעה או פדיונות.
כעת, מזהיר רוני רז, יו"ר ועד עובדי כלל ביטוח, כי צפויה השבתה דומה ב־18 ביוני, אז יסתיימו 75 הימים של "שקט תעשייתי" שהוועד הבטיח בהסכם הזמני שהשיג בחודש אפריל האחרון.
הסכסוך פרץ בתחילת 2017, לאחר פקיעת התוקף של ההסכם הקיבוצי בדצמבר 2016. לטענת העובדים, הרקע לסכסוך העבודה, שלווה בידי ההסתדרות, היה שהנהלת החברה משכה את הזמן ולא ישבה איתם לדיונים רציניים ויעילים על הסכם חדש, כשלטענתם לדיונים נשלח דרג שלא יכול לקבל החלטות.
בהנהלה לא נענו לדרישת העובדים לקבל משכורת 13 לעובדי דור ב', וטוענים שיש כוונה לבטל את משכורת 13 גם לעובדי דור א'. כמו כן, טוענים העובדים, דורשת ההנהלה להגדיל את הוותק הנדרש לקביעות משנתיים לשלוש, להחריג עובדים נוספים מההסכם הקיבוצי ואינה מוכנה להתחייב לשמור על מענק ימי מחלה מהיום הראשון, כפי שקיים בהסכם הנוכחי.
בתחילת חודש אפריל האחרון הגיע ועד העובדים להסכם ביניים עם הנהלת החברה על חלק מהדרישות, תוך שההנהלה הבטיחה לשבת עם העובדים במשך החודשיים וחצי הבאים להשגת הסכם קיבוצי כולל, תמורת שקט תעשייתי באותה תקופה.
הסמן הימני
רז היה הראשון בעולם הביטוח שהעז להקים ועד עובדים, שהוכר על ידי הנהלת החברה ב־2013. מאז קמו ועדים בכל חברות הביטוח, למעט בהראל. “אנחנו הסמן הימני של עובדי חברות הביטוח, אחרינו ובסיוענו קמו כל הוועדים האחרים. עזרתי לאחרים כי ידעתי שלאחר שחתמנו הסכם קיבוצי ב־2014, ישיג ועד אחר הסכם קצת יותר משופר, מה שהופך להיות הבסיס למשא ומתן הבא שלנו. אנחנו פתחנו את הצוהר הזה לעובדי חברות הביטוח – שכבנו על הגדר בשביל כולם”, טוען רז בריאיון ל”ביטוח ופיננסים”. לפני כשנה שכר ועד עובדי כלל ביטוח גם את שירותיו של רו”ח ירון זליכה, המשמש גם יועץ ליו”ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, עמו יש לוועד קשרים הדוקים.
איך חשבתם בכלל להקים ועד עובדים בחברה בשליטת בעלים פרטיים שחושבים על שורת הרווח יותר מכל דבר אחר?
“אני עובד בכלל ביטוח כבר 25 שנה, ורכיבים שונים בתלוש השכר לא השתנו בכלל. משכורת 13 הורדה ועדיין מקבלים 25 שקל לארוחה כמו לפני 25 שנה, כשמספר שעות העבודה הועלה מ־8 ל־8.5 ביום. יש עובדים בכלל ביטוח שכבר 9 שנים לא קיבלו העלאת שכר. רציתי להילחם על זכויות העובדים בחברה. כשהקמתי את הוועד, השכר החציוני בענף הביטוח היה 7,500 אלף שקלים ברוטו. בחברה שמרוויחה מאות מיליוני שקלים בשנה, מחצית מהעובדים אפילו לא הגיעו לשכר הזה. לפני 25 שנה היו עובדי חברות הביטוח ממוקמים בצמרת מקבלי השכר בישראל, הרבה לפני עובדי הבנקים, והיום הבנקים עוקפים אותנו בסיבוב. אני גם מתנגד להתנהלות של חברות הביטוח שמעדיפות לתת יותר לעובדי דור א’ מאשר לעובדים חדשים. כשאני הקמתי את הוועד בכלל ביטוח, החברה הייתה בשליטת נוחי דנקנר והופעלו עלי לחצים קשים, אבל לא נכנעתי”.
איזה טענות יש לכם כלפי הנהלת החברה?
“ב־15 השנים האחרונות החליטו בחברות הביטוח שהעובדים פחות חשובים, מהשכר למנהלים והדיבידנדים לבעלים. צריך שתהיה הלימה בין הרווחים לבין שכר העובדים, ולא רק שכר המנהלים שטיפס בצורה מפחידה עד שהכנסת עצרה אותם עם החוק להגבלת שכר הבכירים. החברות שכחו שהן חייבות את ההצלחה שלהן לעובדים.
"שכרנו לפני שנה את שירותיו של רו"ח זליכה, כשנושא מכירת כלל והאופציות לעובדים עמד על הפרק. זליכה מייעץ לנו גם היום במשא ומתן עם ההנהלה ומנסה בדרכים יצירתיות לפתור את הסוגיות עבור הנהלת החברה. אנחנו דורשים תוספת שכר, משכורת 13, בונוסים ועוד כמה שיפורים בהסכם. עד כה לא הושגה שום התקדמות, למעט אולי בתחום ההפרשות לפנסיה. לכן, אני רואה שאין דרך אלא להשבית את החברה שוב החל מה־18 ביוני".
