"ריסק זמני": חובת שליחה למול חובת מסירה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אחת הבעיות שאני מזהה, פעם אחר פעם, במקרים של תשלום קצבת נכות חלקית בקרן פנסיה, היא העובדה שעמיתים בקרנות הפנסיה לא ערים למשמעות של "הריסק הזמני" ולא מפנימים את הדרישה להשלים את תשלומי ההפרשות הפנסיוניות כאשר הם מצויים באכ"ע שאינו אכ"ע מלא.

אגב, במקרים מסויימים, בכפוף לפניה לבית הדין והוכחה כי העמית היה באכ"ע מלא, ניתן היה להתגבר על הקושי, אך הדבר הצריך כאמור מאבק משפטי מול קרן הפנסיה עבור העמית.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

השבוע אספר על עמיתה בקרן פנסיה אשר היתה זכאית לפנסיית נכות החל משנת 2014 בשיעור חלקי עקב מצבה הרפואי. העמיתה חדלה לעבוד ומעסיקה חדל להפקיד עבורה לקרן הפנסיה. לאחר שחלפה תקופת ארכת הביטוח (למשך 5 חודשים) נשלח לעמיתה מכתב בו נמסר לה כי עליה להחליט האם לשמור רק על הכיסוי הביטוחי, האם להפקיד במעמד עצמאי ישירות לקרן: "חשוב לשמור על הכיסוי הביטוחי גם בתקופה ש'בין עבודות', בה אין לך הכנסות המבוטחות בקרן הפנסיה. במידה ולא תפעלי באופן מיידי, יפגע הכיסוי הביטוחי שלך באופן בלתי הפיך".

העמיתה פנתה לקרן הפנסיה וביקשה להמשיך את הסדר הריסק הזמני עד לתקופה המקסימלית, שלא תעלה על 24 חודשים, ואף מסרה אמצעי תשלום לצורך מעקב אחר התשלומים היורדים מחשבונה בגין הוצאה זו.

במכתב שנשלח לעמיתה מהקרן נרשם במפורש ובמודגש "אם הוכרת ע"י הקרן כזכאי לנכות בשיעור הנמוך מ־75%, עלייך לפעול באופן עצמאי להשלמת הכיסוי הביטוחי שלך, באמצעות השלמת דמי גמולים או באמצעות תשלום בגין רכיב פרמיית הביטוח בלבד (ללא הגדלת הצבירה לפנסיה), וזאת על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מלא". במכתב הוזהרה התובעת מההשלכות המשמעותיות עקב אי השלמת הביטוח.

לאחר שנתיים, הסתיימה תקופת הריסק הזמני אולם העמיתה לא פעלה להסדיר את הפקדות התגמולים כעמיתה עצמאית בקרן, ורק ארבעה חודשים לאחר מכן, טענה העמיתה כי גילתה שהיא אינה מכוסה ופנתה לקרן הפנסיה על מנת לברר את סיבת הפסקת הוראת הקבע ולחדש את הפוליסה שסולקה, אך בקשתה נדחתה על הסף.

בצר לה פנתה לבית הדין על מנת שיורה לקרן הפנסיה לחדש את ההפקדות של העמיתה כעמיתה בסטטוס "פעיל". העמיתה טענה שהיא לא קיבלה מכתב המציין כי הסתיים הריסק הזמני, וכי מוטלת חובה על הקרן לוודא כי העמיתה קיבלה את המכתב.

הקרן טענה מאידך כי היא אכן שלחה מכתב מספר שבועות לפני סיום הריסק הזמני, וכי הכתובת הינה הכתובת של העמיתה. הקרן פועלת על פי הנחיות תקנון בלבד, ולכן היא מנועה מלאפשר הפקדת תגמולים רטרואקטיבית.

בית הדין שב ומדגיש כי קרן פנסיה מושתתת על ערבות הדדית בין חבריה ואין לה מקורות מימון ומשכך, תקנון הקרן, הוא היחיד אשר על פיו תפעל הקרן. יתרה מכך המחוקק קבע כי כל הזכויות והחובות של העמיתים ייקבעו בתקנון וכי הקרן אינה יכולה לפעול בניגוד לתקנון.

בית הדין מדגיש את החלופות שעומדות בפני העמיתים בסיום עבודתם:
1. הסדר ריסק זמני שתקופתו המקסימלית (בכפוף לרצף הפקדות) אינה עולה על 24 חודשים ממועד תום ההפקדות.
2. חידוש מיידי של הפקדות פנסיה.
3. אי עשיית דבר והפסקת הכיסוי הביטוחי.

לעמיתה היה רצף הפקדות של למעלה מ־24 חודשים ולכן היא היתה זכאית לריסק זמני מקסימלי של 24 חודשים. עם זאת, בית הדין לא מקבל את הטענה כי הקרן הפרה את חובת היידוע כלפיה, שכן, מעובדות המקרה עלה כי העמיתה קיבלה מכתבים המקרן, ובכל השיחות הטלפוניות והמכתבים מהקרן הודגשה החשיבות להשלמת הכיסוי הביטוחי בתום הסדר הריסק וההשלכות המשמעותיות העתידיות לאי ביצוע ההשלמה.

בית הדין הוסיף כי היה מצופה מהעמיתה לראות בחשבון הבנק כי הסדר הריסק הסתיים במועד הניכוי האחרון ולא לגלות זאת באיחור של שלושה חודשים.

בנוסף, מדגיש בית הדין כי על פי הוראת חוזר הרגולציה על החברה המנהלת לשלוח לעמית באמצעות הדואר לכתובת מגוריו, התראה לפני שייפסק הכיסוי הביטוחי. אך החובה היא חובת שליחה ולא "חובת מסירה" ועוד, שיקולי משלוח המכתב בלבד נבעו על פי הוראות המאסדר מכך שדואר רשום יכביד על העמיתים ויבוא לידי ביטוי בהעלאת דמי הניהול. בנוסף אזרחים רבים נמנעים מקבלת דואר רשום מטעמים השמורים עמם.

משכך מסכם בית הדין, כי לאור עמדת הממונה, הוא אינו רואה מקום להתערב בנהלים המבוססים על שיקולים סבירים וענייניים שמטרתם שמירה על האינטרס הכללי של העמיתים וחסכון בעלויות התפעול והכבדה באופן בלתי סביר על העמיתים באמצעות הגדלת דמי הניהול הנגבים מהם למימון עלויות משלוח הדואר הרשום.

בית הדין דוחה את התביעה, חרף ההבנה למצבה הקשה של העמיתה, ומחייב אותה בתשלום הוצאות הקרן בצירוף שכ"ט עו"ד. בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור לבית הדין הארצי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email