רפורמת הסיעוד הלאומית שודרגה: הסכום לגמלה יעלה במעט ותוקדם הפעימה השנייה ל־2018

כך סיכמו שרי האוצר, הבריאות והרווחה. תינתן זכות בחירה לחולה הסיעודי לגמלה בכסף או בשירותים
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

שר האוצר משה כחלון, שר העבודה והרווחה חיים כץ וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן סיכמו על שינויים מהותיים ברפורמה בסיעוד. השרים הגיעו לסיכום לפיו: הפעימה השנייה תוקדם כבר לשנת 2018, ברמת הסיעוד הנמוכה יינתנו תשע יחידות שירות במקום חמש ולראשונה למבוטח הסיעודי תינתן זכות הבחירה בכל הרמות לגמלה בכסף או בשירותים. לבקשת שר העבודה והרווחה חיים כץ במקום תוספת הדרגתית של השעות ב־4 פעימות, תוקדם הפעימה השנייה ותאוחד לפעימה אחת כבר בנובמבר 2018. כך, הרמה הגבוהה החדשה, תגיע כבר ב־2018 עד ל־28 שעות למטפל ישראלי, במקום 24 בהצעה המקורית.

ברמה הנמוכה החדשה במקום אלף שקל לחודש, יעלה הסכום לגמלה הכספית ל־1,205 שקל. מבוטח סיעודי שיהיה זכאי לרמה זו יוכל לבחור בין הגמלה הכספית לבין שירותים שונים ברמה של 9 יחידות שירות – ביקור במרכזי יום, קהילה תומכת, מוצרי ספיגה, משדר מצוקה, שירותי כביסה, השגחה מרחוק ועוד.

כחלון

בכל שאר הרמות החדשות – רמה 2 עד רמה 6, ברירת המחדל תינתן בשעות סיעוד. בניגוד להצעה המקורית, במסגרת ההסכמות החדשות – לראשונה ובשונה מהמצב כיום שלצורך מימוש גמלה בכסף יש צורך בהמצאת אישורים, תינתן זכות בחירה מלאה למבוטח הסיעודי בין גמלה בעין (מימון עובד סיעודי למטופל) לבין גמלה בכסף, שתגיע עד לכ־5,200 שקל ברמה הגבוהה.

כמו כן, במידה שיבחר המבוטח לממש רק חלק מיחידות השירות לגמלה כספית, יוכל לבחור בכך במידה ויממש סכום מינימלי של 4 יחידות שירות (כ־800 שקל). במצב הנוכחי ישנן שלוש רמות סיעוד וטווח השעות הניתן לחולה סיעודי מהביטוח הלאומי נע בין 9.75 ברמה הנמוכה לבין־18 (למטפל זר) או 22 (למטפל ישראלי) ברמה הגבוהה.

החל משנת 2018 יתחיל מדרוג חדש של שש רמות כאשר ברמה הנמוכה יינתנו 9 יחידות סיעוד או גמלה בכסף בסך 1,205 שקל בחודש, וטווח השעות יגיע עד ל־28 שעות למטפל ישראלי או 24 שעות שבועיות למטפל זר. בשנת 2021 עם ההבשלה המלאה של הרפורמה שעות הטיפול ברמה הגבוהה יגיע עד ל־30 שעות שבועיות למטפל ישראלי ו־26
שעות לעובד זר.

שר האוצר כחלון: "מדובר בהרחבה ושיפור של תכנית הסיעוד הלאומית, תוך מתן תוספת תקציבית משמעותית. הגדלנו בצורה משמעותי את שעות הסיעוד באופן שיענה על הצרכים של הקשישים".

שר העבודה והרווחה כץ: ״באנו לעזור לאלו שנזקקים והלכנו למהלך משולב של הגדלת שעות בצורה דרמטית ועכשיו הרמה הגבוהה מכסה כמעט במלואה את העובד הזר, והמבוטח יוכל לבחור אם הם רוצים שעות סיעוד, כסף או שילוב עם שירותים״.

סגן שר הבריאות ליצמן: "נאבקתי במשך שנים למען רפורמה ממלכתית בסיעוד ואנו מיישמים אותה לטובת הנזקקים לשירותי סיעוד ובני משפחותיהם. ברצוני לברך את שרי האוצר והרווחה על שיתוף הפעולה למען אזרחי ישראל".

בתגובה אמר סו"ב איגור מורי, יו"ר ועדת הבריאות בלשכה: "מדובר בעיקר במחזור של הנושא ללא תוספת אמיתית. בישיבה הקודמת של ועדת העבודה והרווחה הכניס משרד האוצר לחוק את העז של היפוך ברירת מחדל, ועתה השרים הטובים והמטיבים החזירו את המצב לקדמותו כמעט חוץ מהדרגה הנמוכה. גם כעת הקלת מימוש זכות הבחירה של המטופל (היש לו באמת זכות כזו במצבו?) לקחת את הכסף במקום שירות עלולה, חלילה, לפגוע בו ובטיפול שהוא מקבל. ברמת הכיסוי – התיקון הוא לא יותר מקוסמטי. הקדמה מינורית של פעימה מתוכננת היא לעג לרש. התוצאה הסופית ב־2021 היא עדיין 30 שעות שבועיות של טיפול בלבד. יש בכך בעצם ויתור סופי על כל ההבטחות לרפורמה גדולה ומקיפה".

לקוחות שבויים

בדיון ראשון שהתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת על סעיפי תכנית הסיעוד הלאומית שבחוק ההסדרים, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "יש כאן הרבה אינטרסים ואינטרסנטים. אותנו מעניין רק מקבל השירות. הדבר הכי חשוב ברפורמה הזאת הוא הפיקוח, אשר ימנע רשלנות. אני לא דואג לתושבי צפון תל אביב. אלה שגרים בשכונות בפריפריה, הם הסובלים. אין ברירה אלא לעשות חשבון נפש. בוויכוח בין כסף למתן שירותים ישירים, אין אופציה אופטימלית. יהיה גם זה וגם זה. עם זאת, הכנסת רשאית לשנות את הצעת החוק הזאת; לא תהיה הרעת תנאים לאף קשיש". ח"כ אלאלוף התייחס לסעיף בהצעת החוק המציע לשנות את ברירת המחדל לקשיש סיעודי מקבלת שירותים לקבלת גמלה כספית, במידה והסיעודי לא בחר בעצמו את צורת הסיוע מהמדינה.

ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני) תהתה: "מי יכריע בבחירה בין שירותים בפועל לבין קבלת קצבה כספית, במקרה והקשיש אינו בר החלטה".

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) קראה להעניק שירותים כברירת מחדל ולא להיפך: "קשישים סיעודיים לא פעם כלל אינם יודעים מה נעשה בחשבון הבנק שלהם. צריך שיינתן השירות הבסיסי, ובמה שנותר לאפשר לבחור גמלה כספית".

יעל אגמון מאגף התקציבים במשרד האוצר השיבה: "מרכיב גמלה בכסף משפר את השירות ואת שביעות הרצון של הקשיש. כיום הוא לקוח שבוי".

לדברי ארנה זמיר מנהלת אגף הסיעוד במוסד לביטוח לאומי: "אי אפשר להכליל את הזקן הסיעודי, זה לא רק סוג אחד של מצבים. יש כל מיני רמות, סוגים רבים של משפחות. להגיד שבכל המשפחות הכסף ילך לצרכים לא ראויים?". אנחנו בעד בחירה. אנחנו סומכים על יכולת האנשים לדעת מה טוב בשבילם ואנחנו סומכים על בני המשפחה".

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שאל: "האם שינוי ברירת המחדל הוא להמלצת הביטוח הלאומי? גמלה בכסף חוסכת 20% מההוצאות לכן ברור לי מהי הכוונה האמיתית של משרד האוצר".

לעומתם, אמר יו"ר ועדת הרווחה של המרכז לשלטון מקומי וראש מועצת מזכרת בתיה, מאיר דהן: "אנחנו מתנגדים לברירת המחדל לשימוש בכסף. אנחנו חושדים שיש כאן מטרה אחרת, שאינה קשורה לשיפור הטיפול הסיעודי. כשאתה נותן טיפול ישיר, אתה יכול לפקח ולראות אם הטיפול ניתן ואם הוא טוב. אם יקבלו כסף, יגיעו הקשישים שוב אלינו למחלקות הרווחה, אלא שהפעם לא נדע מה לעשות איתם".

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email