"פערי ההכנסות והשכר הופכים להיות בעייתיים במיוחד לאחר פרישה משוק העבודה, כאשר את מקום השכר תופסת הפנסיה – אם היא קיימת", כך קובע דו"ח המצב החברתי לשנת 2017 של מרכז אדוה שפורסם השבוע. הדו"ח שפרסם המרכז העוסק בחקר החברה הישראלית מצא, בין היתר, כי בעשירון התחתון שיעור מקבלי הפנסיה הוא 4.2% בלבד שמקבלים בממוצע כ-815 שקל בחודש. שיעור מקבלי קצבת פנסיה בקרב שלושת העשירונים העליונים הוא כ-80% והם מקבלים בין 7,150 שקל ל-14.5 אלף שקל בחודש.
עוד עולה מהדו"ח, כי בשנים האחרונות עלה שיעור משקי הבית המפרישים לפנסיה, ובמיוחד בעשירונים הנמוכים, בין השאר הודות לחוק פנסיית חובה. "עם זאת, החוק לא פתר את בעיית ההפרשה לפנסיה של עובדים המועסקים בצורה פוגענית ובהם עובדי קבלן, עובדים שעתיים ופרילנסרים; החוק גם לא נותן מענה לבעיית הרציפות, דהיינו הפרשה לפנסיה בעת הפסקות בתעסוקה", קובע הדו"ח.
על פי מרכז אדוה, דברים אלה משתקפים בעובדה שבקרב העשירון הראשון והשני שיעורי ההפרשה נמוכים – 28.4% בעשירון התחתון, ו-54.5% בעשירון שמעליו; בשלושת העשירונים הגבוהים, שיעור משקי הבית שהפרישו לחסכון פנסיוני עמד על כ-85%.
פערים גדולים
בנושא הכנסות מפנסיה מצא הדו"ח פערים גדולים במיוחד בקרב בני 67 ומעלה. "משקי בית רבים אינם מפרישים לפנסיה. הצד השני של המטבע הוא ששכרם הנמוך של חלק גדול מן העובדות והעובדים אינו מאפשר הפרשה גדולה דיה כדי שתאפשר פנסיה מכובדת לאחר פרישה. התוצאה היא שבגיל פרישה, פערי ההכנסות בין משקי בית גבוהים מן הפערים בשנות העבודה", נטען בדו"ח.
כך נמצא, כי ב-2017 ההכנסה הממוצעת מפנסיה של העשירון העליון של משקי הבית שבראשם בני 67 ומעלה, עמדה על 14,517 שקל, הייתה גבוהה פי 8 לערך מזו של משקי בית בעשירון השני והשלישי, פי חמש מהעשירון הרביעי ופי ארבע מהעשירון החמישי. "זאת ועוד, שיעור משקי הבית שבראשם בני 67 ומעלה המקבלים רק קצבת זקנה ללא פנסיה כלשהי עמד בשנת 2017 על 38.1% — רובם המוחלט מצויים בעשירונים הנמוכים".
