רובכם בוודאי זוכרים את גל הצתות שהבעיר את הארץ במהלך 2016. רוה"מ הכריז אז בעקבות רצף האירועים על ההצתות כ"אירועי טרור". הודעה אשר הובילה את מחלקות התביעות של חברות הביטוח להיערכות מוגברת, לרבות היערכות עובדיהן לשעות נוספות בטיפול בתביעות בגין הנזקים, וכעת עם פרסום ההכרזה על השרפות כאירוע טרור – הרי שהכיסוי לשריפה מוחרג.
משמעות הדבר היא שלנוכח ההכרזה על אירועי הביטוח כ"נזקי טרור", הפיצוי אמור להיות משולם על ידי מדינת ישראל (בהתאם לחוק מס רכוש וקרן הפיצויים), וחברות הביטוח מחריגות את המקרה מכיסוי. משכך הגיעו המדינה וחברות הביטוח, לפנים משורת הדין, להסכם מיוחד עם חברות הביטוח לפיו הן ישלימו למבוטחיהן את הפער (הדלתא) בין התשלום שהם יקבלו מהמדינה ועד לגובה הנזק, בכפוף לתנאי הפוליסה, כפי שפורסם ב"ביטוח ופיננסים" בדצמבר 2016.
להסכם זה אבקש להתייחס בפרשה שעליה אספר השבוע: לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בחיפה בתובענה כספית של זוג מבוטחים ביחס לנזקי שריפה שאירעו להם במהלך נובמבר 2016, לפני 4 שנים.
המבוטחים הינם מבוטחים בחברת הביטוח בפוליסה לדירה. ביום 24.11.16 (4 שנים ויומיים – לפני פרסום טור זה ו-161 שנים לאחר פרסום "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין) נשרף מחסן המבוטחים שהיה בחצר ביתם.
כאמור, האירוע הוכר "כאירוע טרור", אלא שבהתאם להסכמות בין שר האוצר וסגנו למול חברות הביטוח, החברות אשר חתמו על ההסכם, ישפו את לקוחותיהם לפנים משורת הדין, וחרף חריג הטירור. מנגנון הפיצוי היה כזה שבו השתתפות חברת הביטוח בפיצוי יהיה שווה להפרש בין סכום הפיצוי שעל המדינה לשלם לבין הסכום המגיע למבוטח מחברת הביטוח על פי דין ותנאי הפוליסה.
לא הסכימו לפיצוי
המבוטחים קיבלו כ-58 אלף שקל מהמדינה, ותבעו מחברת הביטוח 101 אלף שקל לערך. חברת הביטוח הסכימה לשלם למבוטחים כ-31 אלף שקל נוספים בערכי כינון או כ-24 אלף שקל בערכי פיצוי.
המבוטחים לא הסכימו לפיצוי המוצע והגישו תביעה על פי הפוליסה, אלא ששם התברר להם כי שיעור הפיצוי המקסימלי שניתן לקבל בגין המחסן אשר נפגע בשריפה הינו רבע מתכולת הדירה בלבד – כלומר כ-89 אלף שקל (סכום העולה בהתאמה עם הפיצוי שהוצע למבוטחים על ידי חברת הביטוח). המבוטחים טענו כי אין זה הגיוני שהם ישלמו פרמיה מלאה אך יקבלו פיצוי חלקי על המחסן בשיעור של 25% בלבד, אלא שבית המשפט קובע כי הפרמיה הינה עבור מכלול הביטוח לדירה ולא רק לרכיב המחסן והפיצוי הנגזר ממנו.
בית המשפט מוסיף כי לא ברור מדוע המבוטחים לא קיזזו מסכום התביעה את התשלומים אשר התקבלו לידם מהמדינה, שכן לא היתה כל סיבה לסבור אחרת, ולכן הוא מסכם כי
הנזק המקסימלי הניתן לפיצוי על פי הפוליסה הינו 25% מהתכולה המבוטחת ובסה"כ כ-89 אלף שקל. המבוטחים קיבלו מהמדינה כ-58 אלף שקל ולכן הפער בערכי כינון הינו כ-30 אלף שקל, כפי שהציעה חברת הביטוח או 24 אלף בערכי פיצוי.
בית המשפט דוחה את הבקשה לתשלום פיצוי עוגמת נפש אך מחייב את חברת הביטוח בריבית והצמדה על הסכום, מאחר שהיה עליה לשלם את הסכום כבר לאחר הדרישה כסכום שאינו שנוי במחלוקת. בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
תובנות חשובות
כמה תובנות ביחס לצירוף לביטוח בדירה:
- חשוב מאוד להסביר למבוטחים על כיסויים חריגים ודרישות חריגות בפוליסה, כך למשל, במקרה דנן, דובר על כיסוי מקסימלי של עד 25% משווי התכולה לרכוש המצוי במחסן בחוץ.
- יתרה מכך, בביטוחי תכולה ישנם כיסויים אשר הפוליסה התקנית קבעה להם שיעור פיצוי מקסימלי, וחשוב שהמבוטח יהיה מודע לכך, על מנת שלא יופתע מהתקרה המקסימלית לפיצוי בעת תביעה.
- חשוב לתעד את ההליך צירוף ולשמור את המסמכים הרלוונטים לשם בקרה, הן מול רשות שוק ההון והן מול המבוטח עצמו.
- ואחרון חביב, במקרה דנן ניתן לפנים משורת הדין פיצוי משלים לפיצוי מטעם המדינה. עם זאת, מבוטחים שלא רכשו לעצמם פוליסת דירה, לא זכו גם להשלמה זו ונותרו על חסרון כיס. לכן, לקראת החורף המתקרב, וכאשר אנו עדים להצפות ושטפונות זה הזמן להצטייד בפוליסה המתאימה לצרכים האישים של כל מבוטח.
הכותב הינו מתמחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה
