ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ משה גפני קיימה ביום ג' דיון בעניין תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) – תיקון תקנות כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים. בדיון לקחו חלק שר האוצר ישראל כ"ץ והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת.
התקנות מציעות, בין היתר, להתיר במעמד הנפקת מניות השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום לעניין השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל. כך, קבוצת משקיעים מוסדיים תוכל באמצעות כספי החוסכים בלבד להחזיק עד 49% בתאגיד שפעילותו הקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל, במקום המגבלה של עד 20% כיום.
שר האוצר כ"ץ אמר בדיון: "התקנות מגיעות על רקע הצורך שהכספים יושקעו כאן בישראל ולא רק בחו"ל, היקף ההשקעות בקרנות הוא כ-2 טריליון שקל, עיקר ההשקעות היו בחו"ל בגלל חוסר התאמה כאן. גם במסלולי המיסים יקודמו דברים במסגרת כך.
"אנחנו מדברים על 100 מיליארד שקל שיושקעו בתשתיות במדינת ישראל. סכומים עצומים כאלה יכולים להיות ממש נקודת שינוי ביכולת למנף. ננקטו כל צעדי הזהירות, וזה יכול לגרום להכנסות יותר גבוהות לציבור. זה מהווה מתן אפשרות מבוקרת ונכונה להשקיע בישראל במקום בארה"ב או מקומות אחרים, זה נכון לכל הגורמים שעכשיו נערכים להשקעות ולתכנון. הם מתחילים להתארגן, זה לא דבר שקורה ביום אחד. מדובר בעד 49%, לא שליטה, אלא השקעה בפרויקט ספציפי ולא השתלטות של קרנות על גופים. דברים שונו עוד ועוד כדי להגיע לנוסחים המבוקרים בלי לפגוע בתחרות או בדברים האחרים".
יתרונות משמעותיים לחוסכים
לדברי הממונה ברקת, "הסרת חסמים בבחינת השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל והגברת הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק השקעות שישיא תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים. ההשקעה בתשתיות טומנת בחובה יתרונות משמעותיים בראיית החוסך, והיתרונות מתחדדים כאשר מדובר בפרויקטים בישראל".
"אין כל הקלות רגולטוריות במסגרת השינוי", מסביר ברקת, וכי השקעה כפופה לבחינות כדאיות כמו בכל השקעה אחרת. ברקת הציג כי בכלל הגדרת תשתיות נכללות תשתיות מים וביוב, פסולת, כבישים, אנרגיה, תקשורת, תשתיות PPP, מבנים ציבוריים ותשתיות המסייעות להתמודדות עם משבר האקלים.
גם הוא ציין כי השינוי מגלם בתוכו גידול פוטנציאלי של עד כ-100 מיליארד שקל: עד כ-80 מיליארד שקל להשקעות הוניות בפרויקטי תשתיות בישראל, וגידול פוטנציאלי של עד כ-20 מיליארד שקל נוספים להתמודדות עם השפעות סיכוני אקלים בישראל.
במקביל הדגיש ברקת כי גם במסגרת השינוי לגופיים המוסדיים אין שליטה בתאגיד, ההשקעה מכספי חוסכים בלבד, וכי ההשקעה היא לפעילות התאגיד – הקמה ופיתוח של פרויקט תשתיות בישראל או גיוס הון לפרויקטי תשתיות בישראל, וכי ההשקעה לא תהווה יותר מ-5% מסך הנכסים של המוסדי.
משקיעים מחוץ לישראל
ברקת: "יש לנו בעיה אקוטית, שלחנו את כספי החוסכים לשוק ההון, אבל שלחנו את זה גם אל מעבר לים. צריך להבין שמכל שקל 50% מוצאים את עצמם מחוץ לישראל, מהר מאוד זה יגיע ל-70%. מה שאנחנו עושים זה הסרת חסמים להשקעות בפרויקטי תשתיות בישראל והשגת תשואות גבוהות יותר לחוסכים. הסיכונים נמוכים יותר מהשקעה דומה בחו"ל, אין פה סיכון, ההשקעות נבחנות כמו כל השקעה אחרת.
"היום אני יכול להשקיע בשותפות בתחום הקנאביס או הנדל"ן עד 49%. לא יכול להיות שלא נעשה זאת גם בענף מניב יותר כמו ענף התשתיות בישראל. היום ההשקעה הכוללת בתשתיות בארץ ובחו"ל עומדת על סך של 64 מיליארד שקל, אנחנו מדברים רק על 100 מיליארד באקוויטי.
"לצד כך, אנחנו גם הולכים לחיזוק ועדות ההשקעה, להן יש את כוח ההצבעה. אנחנו הולכים להפוך אותן ל-100% בלתי תלויות. כבר שמנו הוראות שהיום הצבעות העמיתים מופרדות לחלוטין", סיכם ברקת.
ועדת הכספים תקיים דיון נוסף בנושא.
