תאונה דרכים או תאונה אישית? פסק דין שהתקבל לאחרונה הכריע בעניין

פוליסות ביטוח תאונות אישיות לרוב מחריגות תאונת דרכים מהכיסוי הביטוחי ולהגדרתה, וקיימות פרשנויות רבות בבתי המשפט. פסק דין שהתקבל לאחרונה מדגים מורכבות זו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רבות דובר וסופר על הגדרת "תאונת דרכים". כל עו"ד לנזיקין יודע כי קיימות חזקות מרבות וחזקות ממעטות, ובתי המשפט מלאים פסקי דין שכל תכליתם לפרש את ההגדרה ולתת לה תוכן.

לצד זאת, פוליסות ביטוח תאונות אישיות לרוב מחריגות תאונת דרכים מהכיסוי הביטוחי. חשוב להזכיר כי לאחרונה פורסמה טיוטה חדשה של האוצר אשר מטרתה להגדיר החרגות, ובין היתר מוצע למנוע החרגות כגון שחיה באיזור אסור, רכיבה ללא קסדה וכיוצא בזה.

בפרשת מ.א. נגד איילון חברה לביטוח, דחתה איילון תביעה של המבוטח בטענה כי מדובר בתאונת דרכים המוחרגת מתנאי הפוליסה לתאונות אישיות. המבוטח טען כי הוא שמע פגיעה בתחתית הרכב, ירד לבדוק את המקרה, החליק, נפל ונחבל מבלי שהיה בקרבת הרכב – ולכן אין מדובר בתאונת דרכים.

סוגיה זו הועברה להכרעתו של בית המשפט השלום בתל אביב, אשר בחן את הגדרת תאונת דרכים כלשונה.

חברת הביטוח דחתה את התביעה - ובית המשפט נדרש להכריע | צילום: Fotolia
חברת הביטוח דחתה את התביעה – ובית המשפט נדרש להכריע | צילום: Fotolia

ארבעה תנאים

המסגרת הנורמטיבית נמצאת בסעיף 1 לחוק הפיצויים, הקובע כי "תאונת דרכים" היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" (להלן: "ההגדרה הבסיסית)."

נוסף לכך, חוק הפיצויים מגדיר בהגדרת משנה מהו "שימוש ברכב מנועי": "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול־דרך או תיקון־דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".

בית המשפט מוסיף ומבהיר כי תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים (משנת 1990) ביקש לחדד את הגדרת "תאונת דרכים" באופן ברור לציבור הנוהגים, כך שיכלול פגיעות המתרחשות החל מהעלייה לרכב, דרך הנסיעה בו וכלה בירידה מהרכב בסיום הנסיעה. יתכן מצב בו עקב תקלה יהיה צורך בבדיקה ותיקון על מנת להמשיך בדרך, ולכן קבע המחוקק כי אותם טיפולי ותיקוני דרך ישולבו במסגרת הגדרת "שימוש ברכב מנועי" אשר פורט לעיל.

לצורך הקביעה אם הטיפול/התיקון הוא חלק מהשימוש ברכב מנועי, קבעה הפסיקה 4 תנאים מצטברים:
1. הטיפול/תיקון התרחש לאחר תחילת הנסיעה.
2. הטיפול/התיקון נדרש באופן פתאומי ומבטא פעולה הכרחית של הנהג במהלך הנסיעה, שנועדה לאפשר את המשכה.
3. אין מדובר בתקלה המצריכה איש מקצוע. המטרה היא לתחום את ההכרה לטיפולים או לתיקונים פתאומיים.
4. הטיפול ברכב חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו. תנאי זה פורש באופן נרחב, ונקבע כי על מנת למנוע סיכון תחבורתי, טיפול בחלק ממטען שהשתחרר במהלך נסיעה ובלט מארגז משאית, כמוהו כטיפול ברכב עצמו או באחד מרכיביו.

בית המשפט קבע כי המבוטח עמד בכל 4 התנאים: הוא היה בנסיעה ברכב, הוא נדרש לעצור כדי לבדוק את הפגיעה ששמע במרכב הרכב, הבדיקה לא הצריכה איש מקצוע אלא בדיקה עצמית של הנהג, וגם בעובדה שהתרחק מהרכב כדי לבדוק את הפגיעה בתחתית המרכב – אין בה כדי לפגום במהות הבדיקה.

בית המשפט קבע כי התקיימו גם התנאים של קשר סיבתי בין הנזק לתאונה, מאחר ואם המבוטח לא היה שומע את הפגיעה במרכב הוא לא היה עוצר בשול הדרך. התקיימה גם הגדרת "מטרות תחבורה", שהרי הבדיקה נערכה לצורך המשך נסיעה.

לכן החליט בית המשפט כי איילון פטורה מתשלום תגמולי ביטוח על פי הפוליסה, וחייב את המבוטח בהוצאות איילון וכן בהוצאת שכר טרחה בסך של 7,020 שקל.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email