כאשר מדברים על תאונת עבודה, הקונוטציה שעולה אצל מרבית האנשים היא פגיעה ספציפית שאירעה לעובד בתוך כותלי מקום העבודה. זוהי אכן ההגדרה של תאונת עבודה "קלאסית". יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים נוספים שבהם אדם יכול להיות מוכר כמי שנפגע בעבודה ועל כך במאמר להלן.
מהי תאונת עבודה בהתאם להגדרות החוק?
החוק שקובע את ההגדרות הרלוונטיות הוא חוק המוסד לביטוח לאומי, התשנ"ה־1995. סעיף 79 לחוק קובע שתאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. זוהי למעשה ההגדרה הקלאסית של תאונת עבודה – פגיעה תוך כדי ובגלל העבודה. מהגדרה זו ניתן ללמוד כי תאונה שאירעה לעובד בין כותלי מקום העבודה, אבל אין לה שום קשר לעבודה עצמה, לא תוכר כתאונת עבודה.
גם תאונות בדרך מהבית לעבודה או בדרך מהעבודה לבית ייחשבו כתאונות עבודה.
סעיף 80 לחוק קבע כי גם תאונה שאירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד לעבודה מביתו או להפך, תיחשב כתאונת עבודה. יחד עם זאת, סעיף 81 לחוק קובע כי הרחבה זו תהיה בתוקף אך ורק אם התאונה אירעה בדרך הישירה והמקובלת של העובד ממקום העבודה לביתו ולהפך וכי לא הייתה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת.
כלומר, אם עובד בדרך ממקום עבודתו נסע קודם לקניות בסופר תוך סטייה מהדרך ורק לאחר מכן נסע לביתו, סביר להניח כי תביעתו תדחה. זו הסיבה שהמוסד לביטוח לאומי, בכל תביעה שאירעה בדרך, בודק את הדרך בה נסע העובד והאם לא אירעו סטיות או הפסקות בדרך. בחוק בוצע תיקון במסגרתו נוסף סעיף 81 (ב) לחוק שקבע כי אם העובד היה בדרך ללוות את ילדיו לגן או בדרך לקיים מצוות תפילת בוקר בבית כנסת ולאחר מכן נסע לעבודה ונפגע בדרך, הרי שלא מדובר בסטייה או הפסקה והוא יוכר כמי שנפגע בתאונת עבודה.
עוד קובע סעיף 80 כי גם תאונה במסגרת הפסקת צהריים של העובד נחשבת כתאונת עבודה, כל עוד מדובר בהפסקה שאושרה על ידי המעביד, איננה עולה על שלוש שעות והתאונה ארעה במקום שבו העובד אוכל או בדרך לשם או בדרך חזרה למקום העבודה.
בעקבות פסיקות בתי הדין, קיימים מקרים רבים שעשויים להיות מוכרים כתאונות עבודה.
פרשנות החוק בפסיקת בתי הדין לעבודה מעלה מקרים רבים שעשויים להיחשב כתאונת עבודה. כך, הפסיקה הכירה במחלות שונות ככאלו שנגרמו בעקבות העבודה, כמובן כל מקרה בהתאם לנסיבותיו. מדובר, למשל, במקרים של סרטן העור לאנשים אשר עבדו במשך זמן רב בשמש הקופחת, חולי פרקינסון שהיו חשופים לחומרים רעילים מסוימים, אנשים שלקו בפסוראזיס על רקע תנאי תברואה לא נאותים או לחץ נפשי קשה ועוד.
עוד הוכרו, למשל, קלדניות או עובדים אחרים העוסקים מרבית שעות היום בהקלדה בגין פגיעות בשורש כף היד, סבלים אשר הרימו משאות כבדים ונגרם להם נזק מצטבר בגב וכן מורים או מרצים אשר סובלים מצרידות כרונית. מקרים רבים שנדונו בפסיקה הם אירועי לב או אירועים מוחיים, שבמקרים מסוימים הוכרו גם הם כקשורים לתנאי העבודה. מדובר במקרים סבוכים שבהם ניתן להוכיח אירע אירוע חריג בעבודה (כמו מריבה קשה עם המעביד) בתקופה הסמוכה ממש להתפתחות האירוע.
ממספר מקרים שהתנהלו במשרדי בתקופה האחרונה ואשר הוכרו בסופו של דבר כפגיעה בעבודה, אפשר להבין עד כמה הנושא של הגדרת תאונת עבודה הוא רחב. לדוגמה, אישה בשנות ה־60 לחייה שלקתה באירוע לבבי בסמוך לאחר שיחת טלפונית חריגה שקיבלה מהממונה עליה בעבודה ואשר עלתה לטונים גבוהים, הוכרה על ידי המוסד כמי שנפגעה בעבודתה; אדם שעבד במשך שנים בניקוי של חול ממוצרי מתכת וחלה במחלת ריאות קשה, מחלתו הוכרה כפגיעה בעבודה; אדם שפוטר במפתיע מעבודתו ומצבו הנפשי הידרדר בצורה קשה באופן שאף היה זקוק לאשפוז פסיכיאטרי ממושך, הוכר כמי שנפגע בעבודה; אדם שעבד כאופה במאפיה ולקה באלרגיה לקמח, האלרגיה הוכרה כפגיעה בעבודה. והמקרים עוד רבים.
סיכום
הדוגמאות הללו ממחישות עד כמה הגדרת תאונת עבודה היא לא דבר סגור ועד כמה הדקויות השונות עשויות להיות קריטיות. ישנה גם חשיבות גדולה לגרסה שמוסר הנפגע, כולל למוסדות הרפואיים בהם הוא מטופל. המשמעות הכספית של הכרה בפגיעה או מחלה כפגיעה בעבודה היא גדולה ביותר. לכן, בכל מקרה בו אדם סבור שיכול להיות קשר בין המחלה או הפגיעה לבין אופי ותנאי עבודתו, מומלץ כי יתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום על מנת לבדוק האם אכן ניתן להכיר במקרה כפגיעה בעבודה.
