עד סוף שנת 2011 ניתן היה למשוך תגמולים והיווני קצבה לפי המס השולי האישי של המושך בשנת המשיכה. לפני תיקון 190, ניתן היה להקטין את המס על קצבאות מזכות החייבות במס לפי נוסחת השילוב הישנה. הסכום להקטנת הקצבאות המזכות במס היה מוגבל בתקרה של 35% מהקצבה המזכה או מהקצבה בפועל לפי הנמוך ביניהם. מראשית 2012, בכפוף לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה, ניתן להקטין את המס על הקצבאות ו/או למשוך תגמולים לקצבה (היוון קצבאות) בפטור ממס.
אנשים שהגיעו ל"גיל הזכאות" (גיל 67 או 62, גבר או אישה, בהתאמה), או הגיל שבו החל יחיד לקבל קצבה מזכה, לפי המאוחר, מקבלים פנסיה מגיל הפרישה ומשלמים עליה מס – עבורם חשוב התיקון לפקודה, במיוחד לאלה שגם ממשיכים לעבוד ולהרוויח כעצמאים ו/או כשכירים ומשלמים מס הכנסה על הפנסיות וההכנסות החייבות שלהם.
טופס 161 ד' מאפשר להקטין את המס על הפנסיה של אנשים שהגיעו ל"גיל הזכאות" וכתוצאה מכך להקטין את המס הכולל על הפנסיה וההכנסות החייבות שלהם.
יש להדגיש, שפטור ממס בגין פדיון תגמולים ו/או היוון קצבאות החייבות במס, מתאפשר לבעלי פנסיות מגיל הזכאות ובתנאי שהפנסיה מעל 4,500 שקל ברוטו לחודש (קצבת המינימום). כמו כן, טופס 161 ד' יכול לעזור לאנשים שקצבתם נמוכה מ־4,500 שקל אך הכנסתם מעבודה כשכיר או עצמאי גורמת לתשלום מס על ההכנסה הכוללת שלהם.
הכותב הינו סגן יו"ר הוועדה הפנסיונית בלשכה
