כללי ההשקעה החלים בישראל על חברות ביטוח קופות גמל וקרנות פנסיה מעוגנים בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב־ 2012 , המתייחסות לשאלה במה מותר להשקיע ובאיזה היקף ובתקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח־ 1998 , הקובעות בין היתר מהו הון הנדרש בגין השקעות המבטח שאינן תלויות תשואה (כספי הנוסטרו).
– חוזים תלויי תשואה – חוזי ביטוח בביטוח חיים ובריאות בהם ההתחייבויות צמודות לתשואת תיק ההשקעות.
– כספי עמיתים – השקעות שמקורן בחוזים תלויי תשואה קופות גמל וקרנות פנסיה.
– כספי הנוסטרו – השקעות שמקורן בחוזים שאינם תלויי תשואה או בהון העצמי של המבוטח. במה מותר לחברת ביטוח להשקיע – קרן פנסיה או קופת גמל ישראל?
כללי: חברת ביטוח קרן פנסיה או קופת גמל רשאית להשקיע את כספי העמיתים ואת כספי הנוסטרו בכל נכס, אלא אם כן, הדבר נאסר או הוגבל בתקנות ההשקעה. חלק ניכר מתקנות ההשקעה חל באופן זהה על כספי עמיתים ועל כספי הנוסטרו. יחד עם זאת, קיימים הבדלים מסוימים.
השקעות מחוץ לישראל: ניתן להשקיע מחוץ לישראל בכל השקעה שהיה מותר להשקיע בה אילו הייתה בישראל, בתנאי שההשקעה מבוצעת במדינה שמדורגת בדירוג BBB ומעלה או מדינה
החברה בארגון ה־OECD. קיימות הקלות מסוימות לגבי השקעה בקרן חוץ. אין הגבלה על היקף ההשקה, מתוך סדרה, של אגרות חוב הסחירות בבורסה בחו"ל (במדינה המותרת להשקעה). אסור להשקיע בנכס עליו קיים שיעבוד או משכנתא: יצוין כי השקעות מחוץ לישראל קיימות השפעות נוספות כגון חשיפה להפרשי שער.
עיקרי ההוראות בקשר להשקעת כספי עמיתים:
1. מגבלת ריכוזיות השקעות
2. הגבלת שיעור ההחזקה בתאגיד מסוים – נקבעה מגבלת השקעה של עד 20% מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד (אלא אם כן מדובר בתאגיד שעיסוקו העיקרי קשור בפעילות השוטפת של המבטח כגון: חברת ביטוח, סוכנות ביטוח וכיוצ"ב).
ניתן להשקיע יותר מ-20% בשותפויות או בתאגידי נדל"ן אבל אז יש הגבלה על היקף ההשקעה מתוך סך ההשקעות בכספי העמיתים או שנדרשת "הרמת מסך" בהשקעות מעל 49% (דבר המונע השקעה ממונפת בהשקעות מעל 49%). עיקרי ההוראות בקשר להשקעת כספי הנוסטרו:
1. כללי – הגבלות דומות להגבלות כספי עמיתים – בנוסטרו יש הגבלות דומות אולם בכל מקום בו נקוב שיעור מסך ההשקעות של כספי העמיתים, ההגבלה המקבילה בנוסטרו תהיה לפי שיעור מסך הכל סוג ההתחייבות כאשר קיימים הסוגים הבאים:
– התחייבויות בגין ביטוח חיים (פוליסות שהונפקו עד 1990 החלק שלא מכוסה באג"ח המיועדות).
– התחייבויות ביטוח כללי ובריאות.
– הון וכל היתר.
2. מגבלת ריכוזיות השקעה – לגבי כספי הנוסטרו אין מגבלה על חמשת התאגידים הגדולים בהם משקיע המבטח. קיימת מגבלה נוספת על השקעה בתאגיד בודד שלא תעלה על 15% מההון העצמי של המבטח.
3. עסקאות עם צדדים קשורות – הגדרת צדדים קשורים והגבלות ההשקעה שונים מאשר ביחס לכספי העמיתים אך גם כאן קיים האיסור לעשות עסקת השקעה או להשקיע במי שמחזיק במבטח מעל 20% .
4. הגבלות השקעה בחברות ביטוח אחרות – כדי למנוע תלות הדדית בין מספר מבטחים נקבע כי לא ישקיע מבטח, במישרין או בעקיפין, במבטח אחר או בחברה של מבטח אחר, אלא אם כן התקיימו תנאים מסוימים.
5. דרישה להשקעה בנכסים נזילים – כדי להבטיח רמת נזילות גבוהה של הנכסים המושקעים כנגד ההון הנדרש מבטח נדרש להחזיק נכסים נזילים (כנגד ההון וההתחייבויות שאינן ביטוחיות) בסכום שלא יפחת מ־30% מסכום ההון הנדרש על פי תקנות ההון.
6. כללים שעל המבטח לקבוע בעצמו – על המבטח לקבוע כללים לניהול נכסיו לפי מאפייני התחייבויותיו השונות (ALM) לרבות: – מידת ההתאמה של מחמ"מ הנכסים המוחזקים כנגד ההתחייבויות למחמ"מ ההתחייבויות.
– שיעור הנכסים הנזילים שעליו להחזיק כנגד התחייבויותיו.
– התאמת תנאי ההצמדה של הנכסים המוחזקים כנגד ההתחייבויות.
בהקשר זה יש לציין כי קיימות התחייבויות ביטוחיות הצמודות למדד או שהמאפיינים שלהם שקליים ולא מט"חים.
הכותב הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה
