תקנות חדשות של סלינגר יבטלו אפשרות שימור לקוחות בפנסיה

ועדת הכספים לא אישרה התקנות והורתה לרשות ולחברות הביטוח להגיע להסכמות בתוך חודש

הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, פרסמה לאחרונה טיוטת תקנות בנושא שימור לקוחות בפנסיה, לפיה חברות הביטוח וגופים מוסדיים אחרים לא יוכלו לנסות ולשמר לקוחות שירצו להעביר את החיסכון הפנסיוני שלהם לגוף אחר. מדובר בתקנות לחוזר של שר האוצר משה כחלון וסלינגר מלפני שנתיים, לפיו ייאסר על הגופים לסכל את תהליך הניוד מחוסכים המעוניינים בכך. החוזר מחויב בהוצאת תקנות שיאושרו בידי ועדת הכספים של הכנסת. כיום, יש לחברות הביטוח ובתי ההשקעות אפשרות לנסות ולהניא לקוח מלעבור לגוף מתחרה דרך שיחת שימור שהוא יכול לבצע לו בפרק זמן של עשרה ימים ממועד הודעת המעבר. התקנות מבקשות גם לקצר את כל תהליך הניוד לשניים עד חמישה ימים. חברות הביטוח מתנגדות כמובן לתקנות, משום שללא אפשרות שימור, הן חוששות שלקוחות רבים יעברו לקרנות הפנסיה מוזלות כמו ברירת מחדל.

ביום שני השבוע הובאו התקנות לאישור ועדת הכספים. הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, הסביר בדיון כי "התקנות הקיימות קובעות אפשרות להעביר מקופה לקופה – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל, כשהרציונל שעומד בבסיס התקנות הוא שאנחנו מעוניינים שהצרכנים בשוק הפנסיוני יהיו בעלי כוח מיקוח. לקוח שבוי הוא סיטואציה לא בריאה כי אין לו יכולת התמקחות מבחינת דמי ניהול ותשואות", אמר שרעבי והוסיף: "רק כשהלקוח ממלא טופס ניוד מציעים להוריד לו דמי ניהול, אבל קודם לכן אין לו שום כוח כי יודעים שמקסימום יחליט לעבור, אז יורידו לו. אנחנו רוצים לא להכריח את הלקוח לבצע פרוצדורת מעבר כדי לקבל הנחה בדמי ניהול".

הסוף למחלקות שימור הלקוחות בקרנות הפנסיה? | צילום: fotolia

ח"כ נורית קורן (הליכוד) העירה: "מעניין שבאים מרשות שוק ההון לבקש מאיתנו לאשר, הרי הם תמיד מעבירים הכל בחוזרים. אנשים שעוברים בלי שינסו לשמר אותם מסתכנים בכך שיאבדו כיסויים ביטוחיים, הם לא מבינים מספיק. לא רוצה שהמפקחת תעשה מה שהיא רוצה. שיביאו הכל בצורה מסודרת, שידברו על תאריך כניסה לתוקף של התקנות, ורק אז נצביע".

שרעבי הסביר שהתקנות הקיימות אינן מאפשרות מעבר בין קופות פנסיה במצבים שונים, כמו למשל כשהלקוח לקח הלוואה על חשבון החיסכון: "בחנו את הסוגיה, גם לאור ההתנהלות בשוק, והגענו למסקנה שאין מניעה לאפשר ללקוח שלקח הלוואה את הניוד. ניתן לאפשר לו לנייד יחד עם ההלוואה, ככל שהגוף שאליו הוא מעוניין לעבור מקבל אותו עם ההלוואה", אמר. לדבריו, יש לאפשר גם לפנסיונרים מקבלי קצבה לנייד את הפנסיה שלהם.

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "זה קצת מוזר לאשר תקנות שמתישהו ייכנסו לתוקף עם איזשהו חישוב. אני לא אחתום על שיק פתוח. כל הנושאים הראשונים – אני מאוד מברך עליהם ונראה שהם לטובת הלקוח. בנושא של הניוד והזמנים – זה הזמן לנהל משא ומתן. הלקוח נמצא באותה תקופה בה יש לו שתי חברות שיושבות ורבות, ואני לא מצליח להבין את הרצון לצמצם את פרק הזמן".

"נזק ודאי”

סו"ב מיכאל נוימן, יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכה, אמר בדיון: "מה שמטריד אותנו הוא שאת התקנות האלה הניחו לפני שנתיים, ואחרי שנתיים בהן נעשו כמה וכמה שינויים מאוד גדולים בשוק, מגיעים בלי דיון חוזר להעביר תקנות שבחלקן יש בעייתיות מאוד גדולה. כאשר אדם פרש לפנסיה והוא פנסיונר, להזיז אותו מחברה לחברה זה לייצר לו נזק ודאי, בעיקר אם עברו יותר מחמש שנים מהיום שהוא פרש. להתחיל עכשיו לספר שמישהו בעתיד יקבע נוסחה שכן או לא תתאים, זה לייצר נזק כמעט ודאי ל־99% מהפנסיונרים", אמר נוימן. מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות היוצאת, יוליה מרוז, סיפרה שהאיגוד העיר את הערותיו כבר לפני שנתיים וקיים פגישות בנושא עם האוצר "ולא שמענו דבר במשך שנתיים לאחר מכן", סיפרה.

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ציין כי הוא מסכים עם המטרות, אך הסתייג: "אין כאן תשובה לחברי הכנסת. תניחו קרן פנסיה שמי שינסו למשוך ולנייד ממנה הם רק אנשים חולים עם תוחלת חיים קצרה. מי שיישאר בקרן הפנסיה הם רק אנשים עם תוחלת חיים מאוד ארוכה. מי שישלם את השינוי הם אותם אנשים, כי זו ערבות הדדית של חברי הקרן, ולכן הפנסיה שלהם תרד. אנחנו יכולים להחליט פה החלטה חפוזה שאנחנו נדע את המשמעות שלה רק בעוד עשרים שנה, והמשמעות שלה תהיה דומה למשמעויות של חלק מהדברים שנעשו פה בצורה מהירה. כשישבנו לפני שנתיים עם הפיקוח על הביטוח, הפיקוח הבין את הקשיים ואמר 'אני לא יודע בינתיים איך לפתור אותם', 'אולי נתחיל בפיילוט בפנסיה'. ומאז ועד היום הפיקוח לא ישב איתנו אפילו חצי שעה על זה", הוא הסביר.

רג'ואן גרייב מהפניקס, לשעבר סגן לממונה על שוק ההון, אמר: "אתם חברי הכנסת לא רואים את התמונה הכוללת ונשארים בתקווה שמישהו אחר יסביר אותה. אם אני קרן פנסיה, שחשוב לי שיהיה לי עודף אקטוארי בשנה הבאה כדי לקלוט עוד מבוטחים, כי אני יכול להציג להם עודף אקטוארי, שהוא דרך אגב בדיוק כמו דמי ניהול, אז אני יכול להגיד שאני אקלוט חולה שיבוא אלי באפס דמי ניהול, כי הרווח שלי יגיע אחר כך מכל הזרם של מבוטחים שאינם חולים שיצטרפו בדמי ניהול רגילים. מי שישלם על זה הם המבוטחים כי זה ביטוח הדדי והם ישלמו את הגרעון האקטוארי".

רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה, אמר: "מהניסיון האישי שלי, שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות ביקשתי לנייד ובכל הפעמים קיבלתי טלפונים ממחלקות שימור הלקוחות. פעם אחת גם החלטתי לוותר על הניוד. זה דבר שעובד".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "במציאות, אדם רוצה לחזור בו, למה אתם לא מאפשרים לו? אם התברר לו שדמי הניהול בחברה השנייה יותר קטנים, אבל הרווחים שונים. אנחנו מדברים על אנשים פשוטים שיכולים להתחרט". בסכמו את הישיבה הורה גפני לשרעבי, לשבת עם הגופים המוסדיים ובתוך חודש להגיע להסכמות, כמו גם תאריך להחלת התקנות, ורק לאחר מכן הוועדה תדון באישורן.