"בפריפריה אין רפואה פרטית", טוען יו"ר סניף טבריה מיכה אדוני. "לכן חולה מהפריפריה בעל ביטוח בריאות פרטי לא יכול לקבל שום רפואה פרטית באזור מגוריו, אלא אם יגיע למרכז הארץ, שם יש רפואה פרטית ברמת גבוהה".
העובדה כי יש פערים עצומים בין שירותי הבריאות במרכז לאלה הניתנים בפריפריה אינה חדשה לאיש. גם בוועדת גרמן נתנו עליה את הדעת."נוצר מצב לפיו הפריפריה מסבסדת את המרכז לעתים, מכיוון שלתושביה אין אסותא", אומר חבר הוועדה ד"ר שלומי פריזט.
"בינתיים קשה לתושבי הפריפריה לגשת לקבל טיפול במרכז, ובפריפריה יש פחות רופאים, וכך יוצא שהם משתמשים פחות בשב"ן, אך משלמים אותו הדבר. אחת ההמלצות שלנו היתה שמי שלא משתמש בשב"ן יקבל כסף בחזרה".
לדבריו, הפתרון לפריפריה טמון בסל הבריאות הציבורי. בשבוע שעבר עלתה הבעיה בפני חברי המועצה הארצית, בישיבה שהתקיימה בטבריה, כשמנהל המרכז הרפואי פוריה ד"ר ארז און סקר את קשיי שירותי הרפואה בצפון."שירותי הרפואה בפריפריה פחות זמינים, פחות נגישים ופחות איכותיים. הרופאים החזקים עובדים במרכז. מנגד, שירותי הרפואה יקרים יותר. ב-60 השנים האחרונות המדיניות היתה להשאיר את שירותי הרפואה בפריפריה מנוונים. הגיע הזמן להתנער מהבינוניות ולקדם רפואה מצוינת וסטנדרטים גבוהים בצפון".
"בישראל קיימים פערים משמעותיים בין הפריפריה למרכז הארץ בתחום הבריאות", קובע אדוני."פערים אלה באים לידי ביטוי במדדי בריאות נמוכים, בדימוי שלילי, בתמותה ובתחלואה רבה יותר. זה נובע ממחסור בכוח אדם רפואי מיומן, מחוסר במיטות אשפוז ומהעדפה של המרכז העשיר.
"חוק הבריאות הממלכתי קבע כי אזרח זכאי לקבל שירות במרחק סביר ובזמן סביר מביתו. באותו החוק נקבעה גם הזכות של קופות החולים להציע את השב"ן שיאפשר בחירת רופא פרטי. קביעות אלה אינן עומדות במבחן המציאות. אין הזדמנות שווה לתושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז, שכן אין להם רפואה פרטית במרחק סביר. נוצר מצב שבו הפריפריה מסבסדת את תושבי המרכז העשירים.
"האם תושבי טבריה או תושבי הדרום לא זכאים לקבל תמורה בעד כספם? היכן נמצא השוויון? ראוי שמדינת ישראל תיתן דעתה על אי השוויון באמצעות הגדלת המשאבים ותעדוף הפריפריות, הגדלת מספר המיטות, שכלול חדרי הניתוח ותגמול הרופאים הבכירים שיגיעו לפריפריה".
לדברי יו"ר מחוז הדרום יפת בקשי."אין ספק שבבאר שבע ובדרום יש יותר צורך בביטוחים פרטיים, מכיוון שבכל אזור הדרום בית חולים סורוקה הוא היחיד שנותן פתרון למכלול בעיות הבריאות. תושבי הדרום שרוצים לקבל שירותי רפואה ברמה גבוהה ובמהירות צריכים כסף או ביטוח פרטי. החשיבות של ביטוח פרטי גדולה יותר מאשר במרכז. אנשים מעדיפים להשתמש בביטוח פרטי כי הם יכולים להגיע לטיפול בכל מקום בארץ.
"ועדת גרמן הולכת למכנה המשותף הנמוך. במקום להשוות את המערכת הציבורית לפרטית היא הולכת לחסל את הפרטית. בימים אלה ניתנת הזדמנות אחרונה לרכוש פוליסות מוזלות ובשביל לצבור מאגר של מבוטחים חברות הביטוח מעודדות זאת ומורידות מחירים, מכיוון שזה יהיה מאגר המבוטחים שלהן בשנים הקרובות. ההנחה שניתנת כיום תפוג עוד כמה שנים ואז המבוטח ייהפך ללקוח שבוי".
בקשי מעלה גם את נושא הסיעוד."זו בעיה שמצויה בכל משפחה. בדרום אין את הרמה והכמות של מוסדות סיעודיים ונושא הכסף חשוב מאוד. פוליסה פרטית מאפשרת לקבל עזרה בסיעוד שהמדינה וקופת החולים לא יכולות להקצות, ולכן חשיבות ביטוח סיעודי היא גדולה יותר באזור הדרום". און מונה כמה הבדלים משמעותיים בין פריפריה למרכז.
"מדדי בריאות – תוחלת החיים נמוכה יותר ותמותת תינוקות גבוהה יותר מאשר במרכז. גם התחלואה גדולה יותר. גם שירותי הרפואה פחות זמינים – הנגישות אליהם נמוכה יותר. אם תושב תל אביב צריך לבחור בין שלושה בתי חולים במרחק 10 דקות ממנו, לתושב פריפריה נדרשת שעה ויותר להגיע למרפאה, ואם מפנים אותו למומחה הוא צריך לנסוע כמה שעות.
"זה לא רק עניין של מרחק אלא של נגישות. למי שיש מכונית ומשפחה תומכת, הנסיעה היא עוד מאמץ קטן. אבל בשל הפערים הסוציאליים בין פריפריה למרכז, לרבים אין מכונית או משפחה תומכת והם ייאלצו לוותר על הטיפול. גורם הנגישות מביא לכך שמדדי הבריאות הם פחות טובים. לקופות החולים קשה להקים תשתיות בפריפריה. במרכז הן פותחות מכונים, מרפאות מומחים ועוד. המשמעות היא שקופת חולים קטנה דורשת נסיעות ארוכות מאוד".
לדבריו."ביטוח פרטי הוא הפתרון הכי פחות סוציאלי שיש. יש הרבה פחות מבוטחים בפריפריה מאשר במרכז, מכיוון שזה מגיע ביחס ישר למעמד הסוציו-אקונומי שלהם. כשיש ביטוח פרטי המבוטח נדרש לנסוע לאסותא כדי לקבל טיפול. בביטוח פרטי משלמים פרמיה והשתתפות עצמית ולא כולם יכולים לעמוד בכך. נוצר מצב לפיו בפריפריה יש פחות אנשים בעלי ביטוחים משלימים, אבל אלה שיש להם, מנצלים אותם פחות ובעצם מממנים את אנשי המרכז.
"משרד הבריאות מקדיש לסוגיה משאבים במסגרת מגבלותיו ועורך העדפה מתקנת לפריפריה. מהמעט שיש במערכת מוזרמים כספים – ורואים זאת. בית חולים הוא מוסד שחייב לשמור על רמה מקצועית גבוהה. לא מתקבל על הדעת שבבית חולים בפריפריה יהיה טיפול ברמה פחותה. לא כל מה שעושים במרכז צריך להיעשות בפריפריה, אבל את מה שקיים – חייבים לעשות הכי טוב. אין פשרה על איכות הרפואה. לא יעלה על הדעת שתהיה רפואה סוג ב'".
