49 ח"כים דורשים להוציא את רפורמת הסיעוד מחוק ההסדרים

ח"כ לאה פדידה: “החלטה מסוג זה ראוי שתגובש לאחר דיון מעמיק ויסודי"; מספר החולים הסיעודיים עלה ל־200 אלף

קבוצה של 49 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, פנתה במכתב ליו"ר הכנסת בבקשה להוציא את סעיפי תוכנית הסיעוד הלאומית ("רפורמת הסיעוד") מחוק ההסדרים הקרוב, ובמקום זאת לקיים דיוני חקיקה מעמיקים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת או בוועדה רלוונטית אחרת.

בפנייה, שיזמה ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני), נכתב: "מדובר בסוגיה מורכבת, רגישה, ובעלת השלכות על כמיליון אזרחים ותיקים. החלטה מסוג זה, ראוי היה שתגובש לאחר דיון מעמיק ויסודי, ולא תעבור במסגרת חקיקת בזק. כמשרתי הציבור אנחנו מחויבים להימנע מפעולה העלולה לפגוע ברווחתם ובאיכות חייהם של האזרחים הוותיקים".

הפניה נחשפה בדיון בוועדת המשנה לתחום הזיקנה בראשות ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), שהתקיים השבוע. בדיון השתתפו גם נציגי לשכת סוכני ביטוח: סו"ב איגור מורי, יו"ר ועדת הבריאות והסיעוד של הלשכה וגבי נקבלי, יועץ הבריאות והסיעוד של הלשכה והסוכנים ורדה לבקוביץ ויואל זיו.

ח"כ פלוסקוב

לדברי סו”ב מורי, בדיון גילה ניר קידר, סמנכ”ל בכיר במשרד הבריאות, כי מספר החולים הסיעודיים עלה לכ־200 אלף, לעומת 170 אלף בפרסומים קודמים, וכי מדובר בשיעור הגבוה ביותר במדינות ה־OECD, הנובע בעיקר מתוחלת החיים הגבוהה בישראל.

במהלך הדיון הביעו חברי כנסת, נציגי חברות סיעוד ועמותות שונות תרעומת על הכוונה לשנות את ברירת המחדל עבור חלק ניכר מהקשישים הסיעודיים, כך שיקבלו בעיקר גמלה כספית במקום שירותים סיעודיים בפועל ("גמלה בעין"), והם שיוכלו לבחור כיצד לנצל את הכסף.

לחילופין יוכלו להודיע כי הם בוחרים לקבל שירותים ישירים יו"ר הוועדה, ח"כ פלוסקוב, הציעה לאפשר קבלת גמלה כספית רק לאחר שהרשויות וידאו כי הקשיש מטופל היטב.

"אדאג לפעול יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת למצוא את הדרך המיטיבה עבור הקשישים הסיעודיים. אף קשיש לא יישאר בלי הטיפול לו הוא ראוי", הדגישה.

מורי מבהיר: "מדובר בהיפוך של ברירת המחדל. קודם, כשחולה סיעודי לא היה בוחר אם הוא רוצה טיפול ישיר או כסף, ברירת המחדל הייתה שביטוח לאומי היה מספק לו שירות סיעודי בבית. עכשיו רוצים שברירת המחדל תהיה קבלת כסף במקום שירות. הבעיה היא שאם החולה הסיעודי יקבל כסף, לא ברור מה הוא, או משפחתו, יעשו עם הכסף, כשקיימת אפשרות שהכסף לא יילך לטובת טיפול".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) פנה לנציגי משרדי האוצר והבריאות: "אתם שמים מכשול בפני עיוור ומסכנים את הקשיש; בני המשפחה שלו עלולים לא לעמוד בפיתוי ולקחת את הכסף".

חברי הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) ולאה פדידה העלו השערה לפיה על ידי מתן גמלה כספית תנסה הממשלה ליצור מראית עין של יציאה מעוני, משום שיותר קשישים יקבלו כסף ויעלו מעל קו העוני, לטענתם.

יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה, השרה לשעבר לימור לבנת: "ניצולי השואה, שגילם הממוצע הוא 85 והם פגיעים יותר, יצטרכו כעת להבין את הפרוצדורה ואולי קרוב משפחה או מישהו ייגע להם בכסף. במקום לפשט את הביורוקרטיה סיבכתם עוד יותר. חזרו בכם".

בתגובה, אמרה מנהלת אגף סיעוד במוסד לביטוח הלאומי, ארנה זמיר, כי בכל מקרה נציגי הביטוח הלאומי יוצרים קשר עם כל אדם שהופך סיעודי, משוחחים איתו או עם בן משפחתו, מסבירים לו את האפשרויות ומתעדכנים בבחירתו.

מנכ"ל עמותת מט"ב, ליאור שטרסבורג: "אבל רק 6% מהקשישים הסיעודיים בחרו עד כה לקבל כסף. אז למה הופכים את ברירת המחדל?".

ח"כ פלוסקוב הודיעה כי הוועדה תמשיך לקיים דיונים בנושא בקרוב: "תהליך דרמטי יוצא לדרך. מדובר בתוכנית מורכבת בסך 1.8 מיליארד שקל שתתפרש על פני ארבע שנים".