ביטוח נסיעות חו“ל נועד בעיקר להחליף ככל הניתן את ביטוח הבריאות השוטף של המבוטח כשהוא בארץ, ואמור לתת מענה לאירועים מיוחד שמתרחשים בחו“ל. ביטוח נסיעות לחו“ל מתפלג לביטוח רפואי רגיל וביטוח רפואי הכולל החמרה למחלות וכן לנוסעים הנוטלים תרופות באופן שוטף.
בפוליסות השונות, מוגדר ”אירוע רפואי“ כאשר במרכזה של ההגדרה מופיעה הבהרה כי מדובר באירוע חדש או ראשוני, אשר אינו קשור למחלה או תאונה שארעה בעבר וכן טיפול רפואי. תקופת ההמתנה בין אירוע רפואי שהתרחש בארץ לבין תחילת הפוליסה (יציאה לחו“ל), היא בדרך כלל שישה חודשים (במגדל ובהפניקס שלושה חודשים).
מהאמור לעיל, נעשית חלוקה בין פוליסות לאנשים ”בריאים“ ופוליסות לאנשים ”חולים“. מהיכרותינו את תחום ביטוח נסיעות לחו“ל עולה התמונה כי הרוב המכריע של פוליסות הנוסעים לחו“ל הוא פוליסות לאנשים ”בריאים“. מכיוון שמרבית הפוליסות נעשות טלפונית או באמצעות דוא“ל, אין חתימה של המבוטחים על הצהרת בריאות:
א. אנו קוראים לסוכנים לבדוק היטב את מצבם הרפואי של הלקוחות טרם ביצוע הפוליסה בדיוק כפי שנוהגים בביטוחי בריאות וחיים – יש לשאול את השאלות הנכונות ואף להעמיק. אדם ”בריא“ לפי דבריו לא בהכרח ”בריא“ על פי הגדרת הפוליסה.
ב. חלק ניכר מהאוכלוסייה נוטל תרופות באופן קבוע. תרופות ליתר לחץ דם, דילול דם ועוד. קיימת הערכה כי 25% מהאוכלוסייה סובלים מיתר לחץ דם. גם אצל צעירים בשנות השלושים לחייהם, שכיחות יתר לחץ הדם עומדת על 10%. אם נוסיף לכך את ה“מחלות“ השכיחות האחרות (גם בגילאים הצעירים יחסית), ניתן יהיה להעריך כי 50% מאוכלוסיית היוצאים לחו“ל זקוקה לפוליסה הכוללת החמרה למחלות.
מרבית היוצאים לחו“ל הינם בגיל בו הם חשופים למצב בריאות קיים וחלק ניכר מהיוצאים לחו“ל נוטלים תרופות באופן קבוע. הסוכן צריך לשים דגש על הנושא, ולא להנפיק פוליסה לנוסעים לחו“ל כלאחר יד, אלא לשאול שאלות ולהתאים את הפוליסה ללקוח.
נכון שמדובר ב“התעסקות“ לא מעטה, אך יש לזכור כי בפוליסה מתאימה לנוסע הזקוק לפוליסה הכוללת החמרה למחלות, הפרמיה גבוהה יותר (פי 2 מהפוליסה הבסיסית) וכך גם התגמול לסוכן גבוה יותר. והחשוב מכל: השקט הנפשי – הלקוח קיבל את הפוליסה הנכונה והתואמת את מצב בריאותו.
