מתוך קבוצת העמיתים שבמדרגת דמי הניהול המקסימלית, 72% משתכרים פחות משכר מינימום ו־45% משתכרים אף פחות מ־2,700 שקל בחודש.
נתונים אלו הוצגו בדיון בוועדת הכספים בנושא 'דיווח לעניין גובה שיעורי דמי הניהול בקרנות הפנסיה לשנת 2017 '. הדיון עסק בגובה דמי הניהול בקרנות הפנסיה בישראל ובגביית דמי המקסימום דווקא מאוכלוסיות מוחלשות ובאפשרות להוריד את גובה עמלות קרנות הפנסיה המקסימליות המותרות בחוק.
במהלך הדיון הוצגו נתונים לפיהם ממוצע גובה העמלות ירד משמעותית במהלך השנים האחרונות אך דווקא האוכלוסייה המוחלשת מוצאת עצמה במרבית המקרים משלמת את דמי הניהול המקסימליים. על רקע הדברים טענה נציגת רשות שוק ההון כי אחוזים גבוהים מהמצטרפים למסלולי המקסימום עושים זאת במסגרת קרנות ברירות מחדל של המעסיקים וכי ביטול אפשרות זו לפני כחודשיים צפויה להביא שינוי במגמה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע על רקע הדברים כי היה והשינוי לא יחול בתקופה הקרובה תקודם הצעת החוק של ח"כ מיכל בירן להורדת גובה עמלת המקסימום המותרת. האינטרסים של סלינגר
ח"כ בירן אמרה בדיון: "אני טוענת כבר שנים שהעניים משלמים את דמי הניהול הכי גבוהים, ש־1 מתוך 5 אנשים משלמים את דמי הניהול המקסימליים. התגובה הרשמית הייתה שהנתונים שלי מוטעים ושגויים", אמרה בירן והוסיפה: "לא הרבה יודעים, אבל חוץ מדמי הניהול שעמית מפריש בכל חודש לקרן הפנסיה, הוא נדרש לשלם לחברת הביטוח עמלה גם על ביצוע השקעות, בעיקר בחו"ל. העמלה הזו לא מפוקחת וחברות הביטוח, שנכנסו לפאניקה, מפעילות לחץ על סלינגר כדי שלא תפריע להם לעשות רווחים על חשבון הכיס שלנו.
אלא אם יוכיחו שההשקעה מניבה פירות – חברה שתוכיח שהתשואות שלה גבוהות ב־ 20% לפחות מגובה התשואה הממוצעת במשק, תוכל לגבות דמי ניהול נוספים עד לגובה של 0.1% בסוף שנת המס.
"ההתנגדות הלא ברורה של דורית סלינגר לקידום הצעת חוק שמחד מיטיב עם הציבור ומאידך מתמרץ את חברות הביטוח ומתגמל בהתאם, מלמדת בדיוק מהם האינטרסים של הממונה. מצער".
האוכלוסייה החלשה – טרף קל
מיכל היימן, מנהלת מחלקת פנסיה ברשות שוק ההון: "בנובמבר 2016 נכנסו לתוקף קרנות ברירת המחדל. לפי הנתונים, הרפורמה אכן משפיעה על כל השוק. יש מגמה של ירידה, ולדעתנו היא תימשך וביתר שאת. כ־70% מהמצטרפים לעמלת המקסימום הם בברירת מחדל של המעסיק, השינוי שהכנסנו בסוף מרץ, שמבטל את ברירת המחדל המקסימלית במקומות העבודה, יביא לשינוי גם בקרב עובדים חלשים ומוחלשים – הם מצטרפים בעל כורחם לכל מוצר, ומי שמצרף אותם זה היועצים או המעסיק שלהם. להערכתנו ברגע שיפחיתו את התקרה האוכלוסייה החלשה תהיה טרף קל".
על פי נתוני רשות שוק ההון, דמי הניהול הממוצעים למצטרפים חדשים נכון לסוף הרבעון הראשון לשנת 2018 עמדו על דמי ניהול מנכסים בגובה 0.2% ודמי ניהול מהפקדה בגובה 2.51% , כאשר נרשמה מגמת ירידה בקרב מעגל המצטרפים החדשים מאז נכנסה לתוקף רפורמת קרן ברירת מחדל. ומאז הרבעון האחרון של 2016 ירד ממוצע דמי הניהול מהפקדה ביותר ממחצית האחוז ודמי הניהול מהפקדה ב־0.06%.
בנוסף הוצג כי מגמת ירידת דמי הניהול ניכרת גם לגבי כלל העמיתים הפעילים בקרנות הפנסיה בישראל ודמי הניהול בגין כלל החשבונות הפעילים עמדו נכון לסוף שנת 2017 בממוצע על דמי ניהול מנכסים בגובה – 0.21% – ירידה של 0.06% לעומת שנת 2013 ודמי ניהול מהפקדה בגובה – 2.56% – ירידה של למעלה מאחוז מאז שנת 2013.
עוד הוצג כי בשנת 2017 בוצעו סך הכל 612,351 הצטרפויות לקרנות. מתוכם, 104,158 המהווים 17% מההצטרפויות, בוצעו במדרגת דמי ניהול מקסימלית (5%־6% מהפקדה, 0.4%-0.5% מהצבירה) וכי בהשוואה לשנת 2016 חלה ירידה בשיעור של 5% בשיעור המצטרפים במדרגת דמי ניהול מקסימלית מתוך כלל המצטרפים. 69% מתוך סך הצטרפויות בדמי ניהול מקסימליים נעשו באמצעות הסכמי ברירת מחדל קיימים עם מעסיקים, בעוד שרק 31% נעשו בדרך של הצטרפות ישירה.
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "הממוצע שירד לא רלוונטי לקבוצה החלשה שמשלמת את המקסימום".
ח"כ נורית קורן (הליכוד): "הממונה על שוק ההון עומדת בדברים האלה על ראש הציבור, אפילו שהם מתנגדים הם צריכים לראות שאנחנו לא מוותרים".
ח"כ גפני לנציגי רשות שוק ההון: "הנתונים שלכם אמנם מראים על ירידה כללית בממוצע אך גם מצביעים על מציאות במסגרתה גם אם תמשך המגמה של הפחתת דמי הניהול, עדיין אלה שמשתכרים שכר נמוך ישלמו אחוזים הרבה יותר גבוהים על דמי הניהול מאשר הקבוצות המבוססות. יש שתי ברירות – להסכים לתמוך בהצעת החוק של מיכל בירן או שתציעו הצעה כתחליף, לא נותיר זאת במצב זה".
