לאור הפלישה הסינית: מכירת חברות הביטוח לחברות זרות מעמידה בסכנה מיליארדים של כספי חיסכון

בעוד משקיעים זרים מתעניינים בעיקר בהיי־טק – הסינים מנסים לקנות כל מה שזז: חברות מזון, רפואה וגם ביטוח. אך כשמדובר בחברות ממשלתיות או חצי ממשלתיות של משטר לא דמוקרטי, שלא בהכרח מונע על ידי שיקולים עסקיים – אסור למכור להן נכסים אסטרטגיים. ומאות מיליארדים של חסכונות הציבור הם בהחלט נכס כזה
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

באמצע דצמבר נעלם איש העסקים הסיני גואו גואנצ׳אנג במפתיע. כל פגישותיו והופעותיו הציבוריות בוטלו ללא הסבר, חברת ההשקעות פוסון, בראשה הוא עומד, פרסמה הודעה על היעדרו והמסחר במניותיה הופסק. גואנצ׳אנג נחקר ככל הנראה בחשד לעבירות פיננסיות״.

בישראל איש לא היה מבחין בהיעלמותו של גואנצ׳נג אלמלא חתמה פוסון על הסכם לרכישת השליטה בחברת הביטוח הפניקס מידי יצחק תשובה. פוסון התחייבה לשלם כ־1.8 מיליארד שקל, תמורת 52% מהמניות.

לאחר מספר ימי היעדרות שוחרר גואנצ׳נג, נחת בישראל, ונפגש עם המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ואנשי משרדה, הבוחנים את אישור עיסקת הפניקס. בתום השיחות לא מיהרה סלינגר לפרסם צפירת הרגעה. מקורביה העריכו בשיחות שלא לפרסום שסיכויי האישור אינם גבוהים. קריאת כיוון לגבי ההחלטה הצפויה נשמעה כאשר הודיעה סלינגר רשמית כי היא אינה מאשרת את מכירת השליטה בכלל ביטוח לחברת מקרולינק הסינית.

פעילות ההשקעות הסינית בישראל רוחשת כבר קרוב לעשור. עשרות עסקאות ושיתופי פעולה כבר נחתמו. בין הבולטות שבהן אפשר למנות את רכישת תנובה על ידי ברייטפוד, את רכישת יצרנית המכשור הרפואי לומיניס על ידי חברת XIO, ואת רכישת שח״ל על ידי שנחאי זצ׳ואן.

בעוד המשקיעים הזרים מתעניינים בימים אלה בעיקר בתעשיית ההיי טק הישראלי, נראה שהסינים מתעניינים כמעט בכל מה שזז: טכנולוגיה, ביוטק, מיכשור רפואה, שירותים פיננסים – ואפילו במאגרי הגז שהתגלו בים התיכון. ״הסינים מעריצים את היהודים, וחושבים שהם עם של חכמים״, אומרים אנשי עסקים שניהלו מגעים עם משקיעים סינים, ״הם גם אוהבים את הפתיחות והישירות הישראלית, ובעסקים עם סין מרכיב ההיכרות האישית והאמון ההדדי הם הפתח העיקרי לעשיית עסקים״.

לעולם לא נדע למי נמכרת השליטה בחסכונות הפנסיה כאשר היא נמכרת לחברה סינית | צילום: fotolia
לעולם לא נדע למי נמכרת השליטה בחסכונות הפנסיה כאשר היא נמכרת לחברה סינית | צילום: fotolia

מה הם מחפשים?

״הסינים אינם משקיעים רק כדי להשקיע״, אומרת אסתי פרץ בורק, מנהלת בדסק הסיני של משרד הכלכלה ומיועדת לתפקיד נספחת מסחרית בהונג קונג, ״במרבית העסקאות הם מחפשים חברות שיכולות לתרום גם לכלכלת סין, באמצעות יבוא טכנולוגיות, שיטות עסקיות או בדרכים אחרות״.

כך, למשל, את רכישת תנובה ביותר ממיליארד שקל הסבירו הסינים ביכולת לייבא לסין טכנולוגיות מזון מתקדמות. אבל קשה יותר להבין מה מחפשים הסינים בענף הביטוח הישראלי. ישראל אינה בדיוק מבוע של טכנולוגיות ושיטות ביטוח מתקדמות. ענף הביטוח הישראלי רווחי, אבל רחוק מלככב ברשימת ההשקעות המעודפות, במיוחד נוכח הכבדת הרגולציה והדרישה לשיפור במבנה ההון. ובכל זאת, אלמלא המחסומים שהציבה המפקחת על הביטוח, היו חברות סיניות משתלטות על כלל ביטוח ועל הפניקס, המנהלות קופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות פנסיה של חוסכים ישראלים בהיקף כולל של יותר מ־200 מיליארד שקל.

חסכונות פנסיוניים אלה הם נכס אסטרטגי של המדינה והציבור הישראלי, אבל שליטה בחברת ביטוח אינה בהכרח שליטה בכספי החסכונות: על פי תקנות הפיקוח, מנוהלות ההשקעות על ידי ועדת השקעות בלתי תלויה, האמורה להיות מוגנת מפני השפעות זרות.

תקנות ההגנה על חברות הביטוח מביאות בחשבון את האפשרות שלא ניתן לבודד באופן מלא את פעילות החברה מהשפעת הבעלים. אם היה ניתן לעשות זאת באמת, לא היה צורך בבדיקה הקפדנית של זהות בעלי השליטה בחברה, האינטרסים שלהם ועברם. העובדה שהשליטה בחברת הביטוח עובדת לידי חברה זרה אינה צריכה להוות מגבלה. עד לפני ארבע שנים נשלטה חברת הביטוח מגדל בידי ג׳נרלי האיטלקית ונוהלה היטב.

אולם סין אינה איטליה. חלק גדול מהחברות הסיניות הן חברות ממשלתיות או חברות מעורבות – פרטיות וממשלתיות. יש גם חברות פרטיות לחלוטין לכאורה, כמו פוסון, אולם אין בסין חברות שאינן כפופות ל״הנחיות״ הממשלה. ובמקרה של סין, מדובר במערכת שלטונית בלתי דמוקרטית שקשה מאוד לעקוב אחר תהליכי קבלת ההחלטות שלה. עובדה זו מגבילה את פעילותן של חברות סיניות במערב, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה. ענקית המחשבים והתקשורת הסינית ״חוואווי״, למשל, אינה מצליחה לחדור לשוק האמריקאי, ואינה זוכה במכרזים למערכות אסטרטגיות גם במדינות מערביות אחרות.

כל עוד קיים חשש שחברות סיניות אינן חופשיות לבחור את דרכם על פי שיקולים עסקיים, אסור למפקחת על הביטוח, וגורמים אחרים המפקחים על נכסים אסטרטגיים של הציבור הישראלי, לבחון את העסקות עם חברות כאלה במשקפיים מקובלים של כשירות עסקית. המפקחים על הביטוח והציבור הישראלי לעולם לא יידעו למי נמכרת השליטה בחסכונות הפנסיה שלהם, כאשר היא נמכרת לחברה סינית.

הכותב הוא פרשן כלכלי במעריב

 

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email